במשך שבע שעות, בהרכב של תשעה שופטים, דן אתמול בג"ץ בתיקון לפקודת המשטרה, שמגביר בין היתר את מעורבותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השר עצמו נכנס לאולם רק באמצע הדיון, וניגש שוב ושוב לעורך דינו. כשהמפכ"ל יעקב שבתאי ביקש לדבר – התנגד עורך דינו של בן גביר וטען: "הוא לא רלוונטי".
מחוץ לדיון אמר שבתאי כי "קיים חשש כבד לעתיד משטרת ישראל כמשטרה מקצועית וא-פוליטית". בשעות הערב הוא הגיש לבג"ץ את עמדתו, וכתב: "מצב חוקי עמום, שאינו מגדיר את הכלים למימוש ההפרדה, עלול להביא להתערבות פסולה בעבודת המשטרה. מאז שנחקק החוק אנו עדים לתהליך התערערות עקרונות בסיסיים מאוד של עבודת המשטרה – משטרה מקצועית, ממלכתית, א-פוליטית, אשר פועלת אך ורק על בסיס שיקולים מקצועיים".
בן גביר הגיב למכתבו של שבתאי: "בחודשיים האחרונים, על רקע סיום תפקידו ורצונו להיות חלק ממחנה כוח קפלן, החל להפוך לעומתי כלפיי, באמצעות החנפה ליועמ"שית ותת-תפקוד במילוי תפקידו. אלו פני הדברים וכך יש להתייחס אליהם".
בפתח הדיון אתמול אמר נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט כי החוק "לא מעניק לבן גביר את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה", אך טען: "יש לו סמכות לקבוע מדיניות כללית". השופט עוזי פוגלמן, העומד בראש הרכב השופטים, טען כי "היה פה הליך חקיקה מהיר". עו"ד נדב העצני, המייצג באופן פרטי את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעתירה, האשים: "אתם מנסים להסית את הדיון מתקפותו של החוק".
עו"ד ענר הלמן מסר בשם היועמ"שית כי "פקודת המשטרה מעלה שאלות גדולות במדינה דמוקרטית", אך טען: "בואו נעזוב את הממשלה ואת השר, אין בחוק בלמים".
נציג התנועה לאיכות השלטון, העותר אליעד שרגא, התייחס בדיון לחקירה שנפתחה נגד השרה מאי גולן, ושאל: "אתמול היועמ"שית נתנה הנחיה לחקור את מאי גולן, והשר אמר: 'מה פתאום, זו חקירה פוליטית'. מה יעשה החוקר?". בנוסף, השופטים רמזו כי הנושא של קביעת מדיניות לחקירות על ידי השר עלול להיות בעייתי.
תיקון פקודת המשטרה, שזכה לכינוי "חוק בן גביר", מקנה לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות ומציע שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה. היועמ"שית קבעה שהתיקון אינו חוקתי, ודורשת מבג"ץ לבטלו. היא מזהירה מפני "אפקט דומינו" שיוביל לפגיעה במערכת המשפט כולה.
ההתנגדות אליו נובעת מכך שיש לו פוטנציאל לפגיעה קשה בדמוקרטיה, והוא עלול להוביל לפוליטיזציה של המשטרה, לפגיעה בזכויות אדם ולחיסול עקרון שלטון החוק. במערכת המשפט חוששים שיאפשר לשר להפעיל את המשטרה לצרכים פוליטיים, תוך פגיעה בעצמאותה ובמקצועיותה.
מתיחות נוספת היא סביב סעיף "הממלכתיות": בן גביר סירב לכלול בחוק סעיף המבהיר שהמשטרה תפעל מתוך שיקולי ממלכתיות, כלומר באופן אובייקטיבי ושוויוני. סירוב זה מעורר חשש כבד בקרב גורמים רבים.
“חוק בן גביר" מקנה לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות, ומציע שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה - מה שעלול להוביל לפוליטיזציה של המשטרה
