באיטליה מתאבלים על מותו של הגנרל המוערך קלאודיו גרציאנו בן ה-70, שנמצא שלשום ללא רוח חיים בביתו ברומא. לרבים, במיוחד מחוץ לאיטליה, הוא זכור דווקא כמי שהיה מפקד כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה.
גרציאנו, שעל פי החשד התאבד אחרי שלא הצליח להתמודד עם הצער על מותה של אשתו מריסה בשנה שעברה, שימש עד לאחרונה כיו"ר תאגיד "פינקנטיירי", המספנה הלאומית האיטלקית. בתקשורת ציינו אתמול את מבול שיחות הניחומים שהגיעו למשרד ההגנה ברומא מלבנון ומישראל. במשך תקופת כהונתו כמפקד כוחות האו"ם בדרום לבנון, התחבב גרציאנו על בכירים רבים בישראל, בצה"ל ובדרג המדיני.
הגנרל גרציאנו מונה למפקד יוניפי"ל ב-2007 וכיהן בתפקיד הרגיש עד לשנת 2010. בהמשך, הוא מונה לרמטכ"ל צבא איטליה ולאחר מכן גם עמד בראש הוועדה הצבאית של האיחוד האירופי. תפקידו, כמפקד יוניפי"ל, היה ליישם בשטח את החלטת 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, לפעול בשיתוף פעולה עם צבא לבנון כדי להביא לרגיעה בדרום המדינה וכן בגבול הצפון בישראל, ולהרחיק את אנשי חיזבאללה מעמדותיהם.
בעיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", הזכירו אתמול כי עיתונאי "ידיעות אחרונות" נחום ברנע כינה את גרציאנו במסגרת ראיון הפרישה איתו כ"מכבה אש", לאחר שזה הצליח פעמים רבות לפתור משברים רגישים בשטח שהיו יכולים לדרדר את האזור לעימות נוסף בין צה"ל לחיזבאללה. גרציאנו התראיין פעמיים לברנע. בתחילת תפקידו, תחת הכותרת "האיש שעוצר את חיזבאללה" - אז עם המון אופטימיות לגבי השינוי באזור; ובפעם השנייה, בראיון הפרישה, צוין כי בישראל כל כך היו מרוצים מתפקודו שביקשו מהאו"ם להאריך את כהונתו בחצי שנה נוספת, אך ללא הצלחה.
מי שהיה איתו בקשר הדוק בתקופת כהונתו הוא ח"כ גדי איזנקוט, שהיה אז מפקד פיקוד הצפון. השניים גם למדו יחד בבית הספר למלחמה בפנסילבניה ב-1996 והפכו לחברים. אתמול כתב איזנקוט בהספד לגרציאנו: "שיתוף הפעולה בינינו היה הדוק והגיע מאהבתו הגדולה למדינת ישראל. אני מצדיע ומעריך מאוד את תרומתך ומחויבותך ליחסים בין המדינות".
