"אני לא מעכלת ולא מאמינה, איך העולם יתקיים בלעדיך?" כך, בבכי קורע לב, נפרדה רחלי דרעי מבעלה, רב-סמל במיל' סעדיה יעקב דרעי ז"ל, שנפל בעזה והובא למנוחות ביום שישי.
1 צפייה בגלריה
yk13972512
yk13972512
(ללי דרעי בהלוויית בנה | צילום: ליאור שרון)
"היית מוכן למסור נפש למען ישראל", אמרה האלמנה הטרייה. "אחרי האסון בשבת (נפילת שמונת הלוחמים ברפיח) בכית כמו תינוק. ביקשתי שלא תחזור לשם, אני מרגישה שמשהו לא טוב. אמרת שאתה לא מסוגל להישאר בבית במזגן כשחיילים נהרגים. יצאת לקרב ולא חזרת הביתה".
מאות בני אדם ליוו את רס"ל במיל' סעדיה דרעי, בן 27 בנופלו, בדרכו האחרונה בבית העלמין הצבאי בחולון. סעדיה הוא בנם של חיים וללי דרעי, פובליציסטית וחברת מליאת מועצת בנימין, שמנהלת גם פרויקט סיוע ליתומי המלחמה בשם "חמניות" והתמודדה בעבר בפריימריז של הליכוד.
הוא הותיר אחריו את אשתו רחלי, ושני ילדים קטנים - הללי בת השנתיים וינון, בן שנה. בנוסף הותיר אחריו סעדיה גם חמישה אחים ואחיות. הוא למד כאברך בישיבת יפו למבחני רבנות וגויס בשמחת תורה כלוחם מילואים.
חיים, אביו של סעדיה, ספד: "היית רך כנוצה עם אנשים, ידעת להעביר כל מסר לכל אדם. כמפקד כיתה דאגת לחיילים, היית כמו אבא שלהם. מאז בר המצווה סעדיה היה קורא בתורה, ידע את כל התורה. היית חד בחוכמה ובגמרא, ילד מקסים".
האח נועם ספד: "סעדיה אחי הגדול, הראש הכי קרוב לשלמות בהכל. איך זה קורה? למה המלאכים המושלמים האלה הולכים? הסיבה - הם אלה שרצים קדימה, וזאת הסיבה שהם מושלמים. אם לא הם - מי ירוץ קדימה?"
האח הלל אמר בהלוויה: "אם הקדוש ברוך הוא לוקח את הטובים, עם מה הוא משאיר אותנו כאן כשאתה לא בסביבה? אני לא מבין כלום ממה שהקדוש ברוך הוא רוצה. אני רוצה גאולה, שעם ישראל ישוב לארצו בשמחה, בלי עוד אבידות. לא רוצה שאף אחד יחווה מוות".
אלנתן, אחיו הצעיר של סעדיה, אמר בדמעות: "אני לא מאמין שהללי וינון, הילדים שלך, יישארו בלי אבא. תודה על כמעט 15 שנה ביחד".
האם ללי אמרה לאחר הלוויה: "מתחילת המלחמה שתקתי, כעת יש לי חובה לא לשתוק. לא אתן שהקורבן האדיר שהקרבנו ושכלתי הקריבה יהיה לשווא. בשם סעדיה, אנחנו דורשים ניצחון והכרעה מוחלטת. בני לא נפל על מזבח של הסדרה דיפלומטית אלא על ניצחון שלם על האויב".
רבו של סעדיה, הרב עזרא הימן, ציין: "סעדיה שב לשכונת זייתון עם יחידתו, ממשיך את החיים היהודיים שפסקו שם מאה שנה קודם. על שכונה זו מסר סעדיה את הנפש, ממשיך את הלפיד של ציונות עמוקה ופשוטה, טבעית ושורשית, של תורה ומעשה, מורה את הדרך לנו ולדורות הבאים".