הצעות לחוד ומדיניות לחוד: המצב הדיפלומטי של ישראל בכי רע. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, תשע מדינות הכירו במדינה פלסטינית, ועוד שתיים כבר חשודות כעומדות בדרך. אחרי שאירלנד, נורווגיה וספרד הכירו גם הן במדינה הפלסטינית לפני חודש, המליץ המל"ל על צעדים חריפים: אך שר החוץ התנגד.
ההמלצה של המל"ל, במסמך שהוצג בישיבת הקבינט האחרונה, הייתה לבחון הורדת את דרג יחסים לכל המדינות שהכירו במדינה פלסטינית ובכלל זה: ספרד, אירלנד, נורווגיה וסלובניה - ולא להחזיר אליהן שגרירים אלא להשאיר דרג קונסוליה, כולל בספרד שהיא מדינה גדולה וחשובה. כמו כן המל"ל המליץ לסגור או להגביל נציגויות דיפלומטיות של מדינות אלה בישראל.
מדובר בצעדים חריפים ומרחיקי לכת, שמטרתם ליצור הרתעה ולמנוע ממדינות נוספות ללכת בעקבותן.
אלא ששר החוץ ישראל כ"ץ, לא שעה להמלצות הללו. השר כ"ץ התנגד למה שהוא רואה כפגיעה בסמכויות שלו ושל משרד החוץ ואמר בדיון: "אל תנחיתו עליי החלטה שתכפה עליי מה המדיניות. אני אחליט אם לסגור שגרירות או קונסוליה". בסופו של דבר הוחלט להמשיך את הדיון בנושא ולא התקבלה החלטה קונקרטית על מדיניות. החלטה שכזו אולי תתקבל בישיבת הקבינט שצפויה להיות השבוע, שם צפוי להתקיים דיון על ההצעה לסנקציות.
בדרג המדיני ישנה דעה ש”ההכרה” הרשמית של למעלה מ-140 מדינות התבצעה לאורך עשרות שנים, גם לפני המלחמה. גם עליהן לא הוטלו מעולם סנקציות בעיקר משום שפלסטין לא התקדמה בפועל למדינה בזכות הודעות אלה.
עד כה, מאז פרוץ המלחמה, הכירו במדינה פלסטינית המדינות הבאות: ברבדוס, ג'מייקה, טרינידד וטובגו, איי בהאמה, אירלנד, נורווגיה, ספרד, סלובניה וארמניה. בישראל מעריכים שמלטה היא הבאה בתור ברשימת המכירות, כשגם בבלגיה יש כבר דיון פנימי אם להכיר - אך בינתיים לא התקבלה החלטה.
ישראל לא הופתעה ביום שישי מההחלטה של ממשלת ארמניה להכיר במדינה פלסטינית. למעשה, היו שטענו כי מוזר שארמניה לא הכירה עד כה במדינה פלסטינית קודם לכן, כמו יתר מדינות מברית-המועצות לשעבר.
