פ', ישראלית בשנות ה-20 לחייה, ידעה שהיא רוצה ללמוד באוקספורד מאז שהיא זוכרת את עצמה. כאשר דמיינה איך תצעד לראשונה בין המבנים הגותיים של המוסד הבריטי, היא לא שיערה כי ביום הראשון ללימודים, 9 באוקטובר 2023, תהא הלומת צער ודאגה, אחרי שגילתה כי דודה נרצח ודודתה נחטפה לעזה. היא גם לא שיערה שהדבר הראשון שתיתקל בו בדרך לכיתה החדשה, יהיו הפגנות אנטי-ישראליות בהן נישאו שלטים וקריאות נגד זכותה של מדינתה להתקיים.
"אוקספורד זה מקום לא נעים לישראלים ויהודים, ואין לנו איך לעזור לך, או מה לעשות בקשר לזה". כך הגיבה אחראית רווחת סטודנטים באוניברסיטה היוקרתית, אחרי שפ' ביקשה תמיכה מהמוסד. עוינות, הדרה ואפליה לא היו רק מנת חלקה. "ידיעות אחרונות" ערך שיחות עם מרצים וסטודנטים יהודים וישראלים באוניברסיטאות היוקרתיות של בריטניה, אוקספורד וקיימברידג', שמתארים אירועים חוזרים ונשנים מצד חברי סגל וסטודנטים כאחד. יותר ממאה תקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות, פורטו במכתב שהגישה קבוצת ישראלים להנהלת אוקספורד והגיע לידי "ידיעות אחרונות".
"ב-7 באוקטובר בווטסאפ של הקולג' שלי מישהי החליטה לפרסם הפגנות למען 'לוחמי החופש שבאו לשחרר את פלסטין' ולמעשה תומכות ברצח ישראלים", תיארה ע', דוקטורנטית בשנה מתקדמת באוקספורד. "ואף אחד מדוקטורנטים האחרים לא מתווכח איתה, כולם עושים לה לבבות של תמיכה. היא אמרה לי שהיא לא רוצה לדבר איתי כי אני 'רוצחת ילדים'. פניתי לראש הקולג' שלי עם פרטי המקרה, והיא פשוט התנצלה ולא ידעה מה לעשות. לא טיפלו בזה. מאז כף רגלי לא דרכה בקולג'".
מבדיקת “ידיעות אחרונות” עולה כי הנהלת אוקספורד נפגשה עם נציגים ישראלים מספר פעמים לבקשת הסטודנטים, אך לא הושגה התקדמות או תוכנית עבודה שמטרתה למנוע את הישנות המקרים. להפך, בחודש מאי המתיחות באוניברסיטה החריפה. טעונים בהשראה מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, סטודנטים באוקספורד הקימו מאהל דומה עם דרישות מהאוניברסיטה לנתק מגע מכל מה שישראלי. "זה מין דבר שבשגרה, שמרכז העיר, שהוא בעצם המרכז של האוניברסיטה בימי שבת הופך להיות אזור שיהודים לא כל כך מסתובבים בו, נמנעים ממנו", תיארה בתסכול ל', חברת סגל באוניברסיטה. היא חידדה כי התסכול שהן חוות לא נובע מעצם קיום ההפגנות הפרו-פלסטיניות, אלא מהקריאות האנטישמיות "כמו Gas the Jews" שנשמעו פה".
עוינות כזו תיארו גם סטודנטים באוניברסיטה היוקרתית המקבילה, קיימברידג'. לצד צלבי קרס בשירותים, השחתת תמונות של ישראלים חטופים בעזה ואוהלים עם מסרים אלימים, הסטודנטים מתארים כי חשש מסטודנטים אחרים המסתובבים עם סכינים וכי במקום לפעול - בכירים שלחו אותם ל"סיוע נפשי". "אני חשה לא בטוחה בידיעה שמישהי בקולג' שלי, שטעונה בשנאה נגד ישראלים ויהודים – הסתובבה בחופשיות בספרייה עם סכין בתיק שלה", אומרת דוקטורנטית.
ב', שמסיימת את התואר הראשון שלה בקיימברידג' בימים אלה, סיפרה גם היא: "כבר ב-8 באוקטובר, קבוצה של ישראלים ויהודים שלחו מכתב על המצב בקמפוס. הנשיאה של האוניברסיטה אמרה שהיא מצטערת לשמוע שקשה לנו והפנתה אותנו לפסיכולוגים באוניברסיטה. מאז לא שמענו ממנה. לאחר מספר חודשים, כשהיא באה לבית חב"ד, אמרנו לה שלום והצגנו את עצמנו ככותבי המכתב. ברגע שאמרנו לה את השמות שלנו היא הסתובבה, לקחה את המעיל שלה ויצאה. היינו בהלם מהתגובה שלה".
מדוברות אוניברסיטת אוקספורד נמסר כי הם "דוחים ומגנים אנטישמיות. אין מקום לאפליה לא חוקית מכל סוג שהוא... נציגים בכירים באוניברסיטה נפגשו עם סטודנטים וחברי סגל יהודים שהעלו טענות לגבי אנטישמיות, כולל מחברי המכתב הפתוח האחרון. פירסמנו לאחרונה מדריך חדש לגבי ארגון והשתתפות במחאות. אנחנו מצפים מכל חברי האוניברסיטה שלנו להתנהג בכבוד, ממלכתיות ואמפתיה".
מדוברות אוניברסיטת קיימברידג' נמסר: "זה יהיה שקרי לטעון שהאוניברסיטה לא התייחסה לטענות הסטודנטים".
