לפעמים נדמה שכדי לנפנף בעליונות ה-VAR - באופ"א רק מחכים למחלוקת נוספת דוגמת הכדור ההוא של ג'ף הרסט מ-1966. נו, זה שניתז מהמשקוף לקו השער המערב גרמני, ועד היום מגששים אחר ראיות פורנזיות האם הוא חצה את הקו; לפחות ברמה שמחפשים תיעודים למפלצת מלוך נס.
ביורו הנוכחי, אין מה לומר, ה-VAR הוא המלך. השיתוף בין המשרוקיות לעדשות סביל מאי פעם. המצלמות, כך נדמה, פחות מעכבות את השטף, וטעויות שיפוט בקושי קיימות (שלא כמו בליגה הישראלית, סתם זורק, ששם טועים גם עם ה-VAR).
אובר היעילות הוא גם בעיה. הכל מלאכותי מדי. K4 מדי. שערים נפסלים על ימין ועל שמאל בגלל נבדל של הפיקה של הברך.
ההבדל בין גול כשר לטמא הוא כחוט השערה, תרתי משמע. אתה צולל לרצף השערים, שמצאו עצמם בגן העדן של ה-VAR, ומקבל תחושה של אורתופדית ג'. זה נפסל על מרפק, וההוא על שפיץ רגל, וההוא על כף יד. לכל אחד רנטגן משלו. ואתה לא יכול שלא לתהות, האם זו תכלית החוק? האם זה מה שראה לנגד עיניו הוגה האופסייד - שלושה שערים פסולים של לוקאקו, מלך שערי ה-VAR של הטורניר?
עזבו את הממציא, יש היגיון. יתרון לא הוגן להתקפה הוא משהו שצריך להיות ברור לכולם. משהו שכולנו רואים בעיניים, ולא צריך מיקרוסקופ בינוקולר בשבילו. את המיקרוסקופ נשמור לאירוע ג'ף הרסט הבא.
חוץ מזה אין טענות ליורו הנוכחי. הכל רגיל, באמת. מלבד, סליחה, שכחתי שביטלו את הכרטיס האדום. כלומר כן, האופציה עוד קיימת, תיאורטית, אבל כדי להגיע להרחקה ביורו הנוכחי, אתה צריך לחצות את הרף הפלילי פלוס עד תום ההליכים. נגיד כמו העבירה עם שתי הרגליים קדימה של ראיין פורטיוס הסקוטי במשחק הפתיחה.
וזה לא רק האדומים: הרף לעצירת המשחקים ביורו עלה. פחות שורקים על שטויות. המשחקים יותר רצים. ומסתבר שאין צורך בתוספות הזמן המשוגעות שהתפוגגו. בכל טורניר משמעותי מנסים להמציא לנו את הכדורגל מחדש. הופכים עלינו סדרי עולם. רק שהפעם נדמה שאולי עלינו פה על כיוון טוב. רק תמצאו דרך להרגיע עם ה-VAR של קצה הנבדל.
