מחיר הגבורה: דודי לב (50), אב לשלושה ילדים, עבר ניתוח של שבע שעות להוצאת רסיסים מכל גופו. "הוציאו לו את הטחול, קיצרו לו את המעי הגס, הוא היה מלא רסיסים. מצבו קשה, אך יציב", סיפר אתמול גיסו, ברק.
לב וחברו לכיתת הכוננות שרון יוסף (34) ליוו ביום ראשון בוקר את איתי בן שלמה ובנו נועם, תושבי מטולה שניסו להגיע לביתם המופצץ. "בשבת בלילה קיבלנו סרטונים וראינו את הפגיעה הקשה בבית", סיפר איתי, "בגלל שהבית היה פרוץ ביקשנו להגיע ולחלץ כמה מהדברים החשובים. אנחנו יודעים שזה אזור חשוף, בתים רבים ברחוב שלנו נפגעו מירי חיזבאללה, ידענו שיש סיכון אבל ניסינו בכל זאת".
יוסף מספר: "עלינו ביחד איתם לעבר הבתים כדי שאם יהיה איום נ"ט נוכל להזהיר ולעזור. דודי ואני נסענו עם אורות חלשים, הרכב עם האזרחים נסע בלי אורות. המזל שלהם הוא שלא ראו אותם. חיזבאללה הפתיע אותנו. הם חיכו לנו וירו לעברנו. למזלנו הם החטיאו את הרכב ב-20 סנטימטר, כי אחרת לא היינו פה היום. אחרי הפגיעה לקח לי שתיים-שלוש שניות עד שהבנתי מה קרה, ואז התחלנו לחלץ את כולם לתעלה בצד הכביש. נשכבנו שם והתחלתי לדווח לכוחות איפה אנחנו ומה רמת הפציעות שלנו".
איתי בן שלמה מוסיף: "פתאום שמענו בום חזק והיה הבזק והדף עצום. אני ונועם יצאנו עם פגיעות קלות בלבד, אך שני חברי כיתת הכוננות נפצעו קשה יותר. מי שחילץ אותנו היה דוד אזולאי, ראש המועצה. הוא הגיע בטרקטורון ולקח אותנו למרפאה. אנחנו עדיין מעכלים את החוויה הקשה הזאת".
יוסף הפצוע מתאר מציאות קשה: "קרוב ל-50% מהבתים במטולה נפגעו, ויש מעל 100 בתים שצריך להרוס עד היסוד ולבנות מחדש. גם הרבה תשתיות נפגעו, יש עמודי חשמל שזרוקים על הרצפה. כואב הלב לראות את המצב הזה. ממש לא כיף להסתובב כיום בתוך מטולה".
אזולאי שהה במהלך הלילה בבית החולים רמב"ם בחיפה יחד עם בני משפחותיהם של חברי כיתת הכוננות. כשבגדיו עדיין מוכתמים בדם חבריו, הוא אמר: "כשהגעתי אליהם אחרי פגיעת הטיל, דודי עוד היה בהכרה. כאב לו מאוד, ודיברתי איתו כל הדרך לבית החולים כדי להשאיר אותו ערני". הוא הצהיר כי ימשיך ללוות תושבים שמבקשים לבקר בבתיהם. "אני חושב שזו חובה שכל תושב במדינת ישראל יוכל להגיע לביתו", הסביר, ואז הצהיר: "אין לנו ארץ אחרת ואין לנו בית אחר. אנחנו נשארים פה במטולה חזקים".
אזולאי סיפר כי במהלך הלילה הגיע לבית החולים שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, שהבטיח לתת כל עזרה שתידרש לבני משפחות הפצועים. "הוא היחיד מכל ממשלת ישראל שהתעורר באמת", אמר אזולאי. ברק, גיסו של לב, הוסיף: "הוא הגיע לבית החולים בלי פוזות וסיפורים, אמר שיהפוך עולמות בשבילנו ודאג שמספר הטלפון שלו יהיה שמור בטלפון של אמא של דודי. לא נתקלתי בדבר כזה בחיי. זו ממש סנונית מיוחדת".
גלית יוסף, אמו של שרון, סיפרה: "בשכונה שלנו, הר צפיה, לא נשאר אף בית על תילו. לבנון צופה עלינו. הם יודעים בדיוק מה אנחנו עושים. ב-8 באוקטובר, כשנושאת המטוסים האמריקאית הייתה פה, היה צריך להיכנס ללבנון. עכשיו זה אבוד".
