"מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". כך כתבה ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט, בראשותו של השופט אשר גרוניס, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, ששיגרה אתמול חמש הודעות אזהרה לגורמים שעלולים להיפגע מחקירת הוועדה.
החמישה שקיבלו את הודעות האזהרה הם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, ראש המוסד והמל"ל לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר אלוף (מיל') רם רוטברג, ועובד לשעבר במל"ל בשם אבנר שמחוני.
החלטה על הקמת הוועדה, בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הצוללות", התקבלה לפני כשנתיים וחצי בתקופת ממשלת בנט-לפיד. הוועדה מונתה לחקור את תהליכי העבודה המקצועיים ואת תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושא הצוללות וכלי השיט, בין השנים 2016-2009.
על פי הודעת הוועדה היא שמעה 41 עדים, 122 מרואיינים, ובחנה עשרות אלפי מסמכים. בהודעה אף נאמר שבקרוב יפורסמו חלקים בלתי מסווגים מתוך העדויות.
אין משמעות משפטית
חשוב להבהיר: למכתבי האזהרה אין משמעות פלילית. הם נשלחים למי שהוועדה סבורה שהיא עתידה לייחס לו במסקנותיה אחריות ציבורית כבדה. לדברי ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אחרי שוועדת חקירה ממלכתית שומעת ראיות בנושא שאותו היא מוסמכת לחקור, וככל שהיא רואה שאדם ספציפי עלול להיפגע מהחקירה או תוצאותיה, עליה להזהיר את הנפגע הפוטנציאלי. במצורף למכתב האזהרה הוועדה גם אמורה לצרף את חומר הראיות הנוגע אל אותה פגיעה, ונמצא בידי הוועדה. המשמעות היחידה של המכתבים היא שמי שקיבל אותם רשאי להופיע בפני הוועדה, להביא ראיות ולהשמיע את תשובתו לאזהרה. הוא יכול - בעצמו או באמצעות עורך דין - לחקור עדים, אפילו אם הופיעו כבר בפני הוועדה. לעצם האזהרה אין משמעות משפטית, ומשמעותה היא פשוט שהוועדה עלולה להגיע למסקנה אישית כנגד המוזהר".
הוועדה במכתביה הציגה שורת טענות (ראו איור) כלפי כל אחד מהמוזהרים, ובראשם ראש הממשלה נתניהו.
לפי הוועדה, נתניהו עלול להיפגע אם היא תגיע למסקנה שבתפקידו כראש הממשלה קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.
על פי ממצאי הוועדה, ראש הממשלה נתניהו הוביל לרכש צוללת שישית על יסוד הנחות לא-מבוססות, ללא עבודת מטה ובסטייה מהצרכים שקבעה הממשלה. נתניהו גם נמנע מלדון בהשלכות הכלכליות שהוצגו בפניו.
באשר למכירת הצוללות לצד ג' - מצרים - נכתב שראש הממשלה קיבל החלטות בשאלות מדיניות-ביטחוניות רגישות ללא בחינה סדורה ותוך הדרת גורמים ביטחוניים רלוונטיים; יצר ערוצי פעולה מקבילים וסותרים והביא לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל.
לגבי משה יעלון שכיהן בין 2009–2013 כשר לנושאים אסטרטגיים, ובין 2013–2016 כשר הביטחון, צוין בין השאר שבכל הנוגע לרכש ספינות המגן סער 6, מצאה הוועדה - לפי שעה - שיעלון פעל בניגוד להחלטת הממשלה, בכך שהורה על פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור רה"מ ושר האוצר, ומבלי שיידע את ועדת השרים להצטיידות. מלבד זאת, הוא אישר רכש של ספינות שונות מאלה שאישרה הממשלה במאות מיליוני שקלים - ובכך עיכב את הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז.
לצד זאת, על פי הוועדה, הוא יצר מצג שווא בתצהיר שמסר לימים לבג"ץ, שלפיו גורמים אחרים – ולא הוא עצמו – הובילו לרכש ספינות שונות במאפייניהן ויקרות מאלה שהוצגו ואושרו בממשלה. בכל הנוגע לרכש הצוללות, נכתב בדוח שיעלון עלול להיפגע מהמסקנות אם תסיק הוועדה שהצהיר בפני בג"ץ כי החזקת הצוללת השישית מהווה פגעה בביטחון המדינה - אך תמך בכך בממשלה.
הסתרת מידע שיטתית
על יוסי כהן, שבין 2013–2015 כיהן כראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), טרם מינויו לראש המוסד, נכתב שהוא עלול להיפגע אם הוועדה תסיק שהתנהל בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות כששימש ראש המל"ל. "התנהלותו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל", צוין בדוח הוועדה.
בדוח נכתב כי אלו, בין השאר, מסקנות הוועדה שעלולות לפגוע בו: לא הבהיר לחברי הממשלה שהמל"ל ערך שינוי בנוסח החלטת הממשלה לרכש ספינות המגן סער 6 - ונתן יתרון למספנה הגרמנית; פנה לערוצי רכש שונים מאלה שאישרה הממשלה, אף שהיה אחראי על מעקב אחר ביצוע החלטת הממשלה; קידם רכש של ספינות שונות בייעודן ובמחירן, מה שהוביל לעיכוב בהקמת מערך ההגנה על מתקני הגז; הדיר את מערכת הביטחון מתהליכים שבתחום סמכותה ונמנע מתיעוד ומסירת עדכונים; ופעל באופן שהיה בו כדי להקנות יתרון למספנת טיסנקרופ על פני מתחרים אחרים. כהן, נכתב עוד, ניסה גם לקדם את הגדלת צי הצוללות בסטייה קיצונית מהחלטות הממשלה.
גם בנוגע למפקד חיל הים לשעבר, רם רוטברג, כתבה הוועדה: "התנהלותו בנושאים הנחקרים משקפת חריגה מנורמות התנהגות המחייבות מפקד בצה"ל, והובילה לפגיעה בתהליכי עבודה ובניין הכוח. בכך יצר אפשרות לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". לפי הוועדה, רוטברג עלול להיפגע אם איפשר למל"ל לעצב ולהשפיע על חוות דעת מקצועיות של חיל הים; פעל עם הדרג המדיני והמל"ל לקידום רכש לחיל הים תוך עקיפת המנגנונים הסדורים בצה"ל ובמשרד הביטחון; ומסר לוועדת החקירה הממלכתית מידע שאינו מדויק.
לגבי עובד המל"ל לשעבר, אבנר שמחוני, ציינה הוועדה שהוא עלול להיפגע אם יוסק שפעל באופן אינטנסיבי עם חיל הים לקידום עסקאות רכש תוך טשטוש הגבולות בין גוף מטה של ראש הממשלה לבין זרוע בצה"ל, תוך עקיפת תהליכי בניין הכוח הסדורים; שיתף את מנהלו לשעבר במידע ובמסמכים מסווגים בנוגע לעסקאות רכש; ניסח מסמכים שבהם לא הציג כראוי את עמדת מערכת הביטחון; ומידר את הייעוץ המשפטי של המל"ל ואת מערכת הביטחון מניסוח הסכמים משפטיים בין ישראל לגרמניה.
מטעם ראש הממשלה נתניהו נמסר אתמול בתגובה: "ראש הממשלה קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השיט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה - הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".
שר הביטחון לשעבר, יעלון, מסר: "המשמעות של לקיחת אחריות, מתן דוגמה אישית וממלכתיות, היא לכבד את הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה, ולא להתנגח בהן, גם כשזה פחות נוח. כמי שנאבק שנים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת רכש כלי השיט והצוללות, שהיא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מקום המדינה, אני כמובן מכבד את הוועדה. מה שמצוטט מהמכתב ששלחה הוועדה לנתניהו מאושש לחלוטין את שטענתי לגביו וסביבתו, שרבים מתוכה כבר הואשמו בדין בפרשה. אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הוועדה את תשובותיי בבוא העת".
