החלטה של תשעת שופטי בג"ץ, שהתקבלה פה אחד, היא חד-משמעית על פניו, אך הדרך לשוויון אמיתי בנטל עוד ארוכה: היא לא ירדה כמעט לפרטים הנוגעים ליישום בפועל, זולת סוגיית עצירת התמיכות לישיבות ולכוללים שתלמידיהם לא מתגייסים.
ההתבטאות היחידה בנוגע לכמות המגויסים מהמגזר החרדי הייתה זו של מ"מ נשיא העליון, עוזי פוגלמן, שהציג את עמדת המדינה לפיה צה"ל ערוך לגייס כ-3,000 חרדים בשנתון הקרוב. אלא שמדובר בכ-5% בלבד מכ-60 אלף צעירים חרדים בגילי הגיוס.
באכ"א כבר נערכו לגיוס האלפים הבודדים האלה. צווי גיוס הוכנו מראש, ויש תוכניות להקמת לשכת מיון וגיוס חדשה שתהיה מותאמת לחרדים, עם הפרדות משאר המלש"בים, שבה יוצעו להם מסלולים ייעודיים, טכנולוגיים וקרביים, בדומה לאלה שזמינים עבורם כיום.
ההערכה היא כי בצה"ל ינצלו את מרחב הגמישות שהותיר בית המשפט בנוגע ליישום הגיוס, יימנעו מניסיונות לגיוס המוני של רבבות ויסתפקו בגיוס אותם 3,000 צעירים מהמגזר בחודשים הבאים. זאת למרות שלפי נתוני אכ"א, לצבא יש מחסור של כ-7,000 לוחמים כתוצאה ממוות ופציעות במהלך המלחמה, והוא צריך למלא את החסר בטווח המיידי. יש לציין כי צה"ל יזדקק בשנים הקרובות גם לגידול במספר המתגייסים מהציבור הכללי כדי לעמוד במשימות המוטלות עליו.
שר הביטחון יואב גלנט, שנמצא בביקור בוושינגטון, רמז בחודש האחרון שיעדיף גיוס חרדים נרחב מהקיים, אך באופן מדורג, לא בכפייה ובהתאם להמלצות "ועדת שקדי". הכל יכול להשתנות אם תוגש עתירה נוספת לגבי הביצוע בפועל של הגיוס. אם זה יקרה, ייתכן שבג"ץ יידרש לקבוע מפורשות את כמות המתגייסים.
יש לציין כי פסק הדין של בג"ץ היה קצר יחסית, כ-40 עמודים בלבד, בשל ההסכמה הרחבה בין תשעת השופטים. למלחמה הארוכה היה חלק בהחלטתם. "טענת הממשלה כי הפוקד רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צורכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון", כתב פוגלמן, "לאורך תקופה של למעלה משמונה חודשים מצויים אנו במלחמה נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית. כידוע, אין דומים צורכי הצבא בימי שגרה לצורכי הצבא בימי מלחמה. עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי נוכח ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית במגוון זירות קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף".
בדברי הסיכום שכתב מ"מ הנשיא בשם כל תשעת השופטים, הוא קבע במפורש: "המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה הייתה בניגוד לדין. הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת, שמשליכה על צורכי הצבא".
פסק הדין מסביר כי "בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה כ-400 בלבד, בהתאם לנתונים שהציגה המדינה המספר עמד בסוף יוני 2023 על כ-63,000. במצב דברים זה, אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת אפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו".
