"על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות", קבע מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, בפסק הדין שהתפרסם אתמול, כשלושה שבועות לאחר הדיון בבג"ץ על הפטור מגיוס. הוא ארך כ-40 עמודים בלבד, בשל ההסכמה בין תשעת השופטים.
"לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון", הם קבעו, "בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה".
1. חשים את כאב עמם: הרכב השופטים
השופט פוגלמן מעיד על עצמו שהוא עוסק בנושא הגיוס בכל ההיבטים המשפטיים והפוליטיים כבר 25 שנה, עוד מימיו כראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות. התכלית תמיד הייתה אחת: לאפשר השתמטות של פלח משמעותי באוכלוסייה. אבל הפעם, כשפוגלמן הוא המשנה לנשיא והוא זה שכתב את פסק הדין וזכה לתמיכת כל השופטים, יש חדש תחת השמש.
פוגלמן ושאר שופטי בג"ץ הוכיחו לכל אורך הדיון כי בקרב עמם הם יושבים, ושאינם מנותקים כפי שמנסים להציג אותם. מעבר להגדרות והפלפולים המשפטיים, הם חשים את הכאב של המגויסים ובני משפחותיהם וליבם עם משפחות הנופלים. רבים מהם גם בני הציונות הדתית המחרפים את נפשם בחזית ומתייצבים לשירות למרות שלימוד התורה חשוב להם לא פחות מלתלמידי הישיבות.
השופטים התייחסו שוב ושוב בפסיקה ובדיון שקדם לה למלחמה המדממת בעזה. כל השופטים, לרבות השמרנים שבהם, שאינם ששים להתערב בהחלטות הממשלה והכנסת ובקומבינות הפוליטיות, הסכימו עכשיו כי מה שהתרחש עד כה בסוגיית הגיוס לא קביל ולא חוקי. לא רק ערך השוויון עומד כאן למבחן, אלא השוויון הלאומי בנטל. פסיקה כה חשובה, פה אחד, היא כשלעצמה אמירה מכוננת.
2. זכתה לגיבוי מוחלט: חיזוק היועמ"שית
נוסף לכל האתגרים הקשים שנחתו על גלי בהרב-מיארה מאז החלה לכהן כיועצת המשפטית לממשלה, שעיקרם המהפכה המשפטית והרצון "לשנמך" את מעמדה, היא נוהגת לקונן על כך שגם סוגיית הגיוס הנפיצה נפלה במשמרת שלה. כשהחליטה לא לייצג את הממשלה בעתירה, קיבלה הממשלה החלטה תקדימית לקצץ בבלעדיות הסמכות שלה בייצוג בפני בג"ץ.
אלא שהממשלה חטפה אתמול סטירה מצלצלת מבג"ץ, אל מול ניסיונותיה וניסיונות ראשי המהפכה המשפטית לפגוע במוסד הייעוץ. כל שופטי בית המשפט העליון העניקו גיבוי מוחלט לבהרב-מיארה בכל הקשור לבלעדיות ולהיקף הייעוץ המשפטי שהיא מעניקה לממשלה וכל מוסדותיה. פוגלמן קובע כי "נחזור למושכלות ראשונים: היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת. פירושה את הדין משקף את המצב המשפטי. עמדה זו יצוקה בעשרות שנות פסיקותיו של בית משפט זה".
הוא קובע גם כי ההחלטה להתיר ייצוג נפרד נתונה לשיקול דעת היועמ"שית, והיא הגורם שיקבע אם להיעתר לבקשה כזו, כמו את האופן שבו תוצג עמדה כזו: "היתר הייצוג הנפרד אינו מקנה למייצגים את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה וחובתה לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין".
3. מה יקרה עכשיו: ההיערכות בשני הצדדים
אחת משתי הזירות העיקריות שבהן צפויות כעת התרחשויות משמעותיות היא הזירה הפוליטית. המפלגות החרדיות, בגיבוי מפלגת השלטון, ינסו לרקוח חוק חדש שיגן עליהן מפני גיוס. כל יוזמה שלא תהיה על פי פרשנות הייעוץ המשפטי לממשלה - עשויה להיחשב לא לגיטימית בציבור ולהיפסל שוב על ידי בג"ץ.
הזירה השנייה היא הגיוס בפועל. בהרב-מיארה והמשנה שלה, גיל לימון, כבר מיהרו ושיגרו הנחיות ליועצים המשפטיים של משרדי הביטחון, החינוך והאוצר כיצד לקיים את פסיקת בג"ץ. הם מבהירים כי יש להיערך לגיוס ראשוני של 3,000 תלמידי ישיבות שעליהם הצהירה מערכת הביטחון. להיערך אין פירושו גיוס מחר בבוקר, אבל כן בטווח של חודשים בודדים. ולא זאת בלבד: על מערכת הביטחון להציג לממשלה תוכנית שתראה כיצד לגייס באופן מדורג תלמידים נוספים, לפי צורכי הצבא.
4. בלי טריקים: הסנקציות הכלכליות
בהרב-מיארה ולימון קוראים למערכות האוצר להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפת פסיקתו של בית המשפט. הם רומזים כי קיים איסור חוקי להפעיל כל מיני טריקים חשבוניים שבאמצעותם יועברו כספים ממשלתיים לבני ישיבות או למוסדות שלהם.
עוד הבהירו, כי אותם תלמידים שהחזיקו בדחיית שירות שפקעה, מחויבים להתייצב מיוזמתם למילוי חובתם בתום תקופת הדחייה. ככל שתלמיד מסוים יבקש להתגייס אך בקשתו תיענה בשלילה, פתוחה לפני המוסד שבו הוא לומד הדלת לפנות למשרד החינוך בבקשה מתאימה.
