מרגע שנודע שבג"ץ עומד לפרסם את פסק הדין בנושא גיוס בני הישיבות, החלה הספירה לאחור עד לראיון של רפי רשף עם הרב מרדכי בלוי. כבר שנים שהשניים מעלים מופע מצליח בכל הזדמנות, כלומר כשאירוע רגיש הקשור למגזר החרדי מתפוצץ בכותרות: רשף בתפקיד החילוני המשתומם ובלוי בתור החרדי שלא מתקפל, לא מתכופף ולא מתחנף. הדיאלוגים שלהם מושתתים על פאסיב-אגרסיב עוקצני, שמחלץ מרשף סרקזם מיואש ומבלוי את התחושה שהכה את האויב במבצרו. זה לא משא ומתן, אלא מלחמת מילים.
בעוד שאף פעם לא הוטל ספק באפקט הבידורי של הפורמט, כן עלתה השאלה עד כמה הוא מספק הצצה אמיתית להלכי הרוח בחברה החרדית האשכנזית. בלוי, מעבר לכך שדמותו כמעט מתאימה מדי לתפקיד שרשף ייעד לו (הקול, השפה, המראה) הוא עסקן מפלגתי של דגל התורה. לא רציני לחפש אצלו "תהליכי עומק", כפי שקראו לזה לפני שהבלוף התנפץ לרסיסים. לכן כל נסיעה איתו נגמרה באותה תוצאה: התרסקות לתוך קיר.
למעשה, היה נדמה שרשף חוזר לבלוי שוב ושוב כמו בבדיחה על הארנב שנכנס כל יום למאפייה כדי לשאול אם יש עוגת גזר וכל יום מגלה שאין. אבל בתגובות הפאנל לראיונות איתו, התפיסה הייתה שיום אחד רשף יקבל מבלוי משהו. לא עוגת גזר, אבל אולי עוגייה. ואז הוא יידרש לומר את האמת: האם זה בכלל טעים לו?
אלא שגם הקונספציה הזאת, כאילו בלוי הוא קריקטורה מוקצנת עם תאריך תפוגה כי המהפך כבר דופק בדלת, נחשפה כאשליה. זה קרה עוד לפני 7 באוקטובר וביתר שאת אחריו, כשלא נרשמה התנפלות חרדית על הבקו"ם למרות צורך חסר תקדים. אתמול, אחרי שבלוי נתן את השואו המצופה ממנו בנוגע להחלטת בג"ץ, רשף אפילו לא מצא טעם לשאול את יאיר שרקי, למשל, "עד כמה הדברים שלו מייצגים?" כפי שנהג לעשות בעבר. בשביל מה? באותה מידה אפשר לתהות אם החמסין מייצג את הקיץ: ברור שהטקסט של בלוי נטוע בקרקע החרדית ומשקף נאמנה עמדה מיינסטרימית נפוצה.
יתרה מזו: המיליטנטיות של בלוי האשכנזי נשמעה הרבה יותר קרובה לטקסטים של ההנהגה הרבנית הספרדית מאשר גואל ועקנין, היועץ לשעבר של אריה דרעי שישב באולפן וניסה למכור קלישאות מתוקות בנוסח "זאת לא הדרך". אצל בלוי אין "דרך" לגייס בני ישיבות ולא צריך למצוא אותה. במצב כזה, אם המגזר המשרת לא יתנדב לקרוס תחת הנטל, אזי רשף ובלוי ימשיכו לשוחח בכיף, אבל כדי לשתות קפה בצוותא אחד מהם יזדקק לדרכון.
בקטנה
אתמול פורסם שערוץ הקניות יסיים את שידוריו, אחרי לא פחות מ-29 שנים של מכירת מוצרים שלא ידעתם שאתם לא צריכים באמצעות צוות הגשה שכישורי ההנהון שלו מרשימים יותר מאלו של ינון מגל בשיחה עם ראש הממשלה. בניכוי העובדה שמדובר בהתפתחות בלתי נמנעת נוכח ההמצאה המבטיחה שנקראת אינטרנט, נשארים בעיקר עם בדיחות על מכשירי מסאז' וסיפורים על רכישות אקסטרה-מיותרות בנסיבות שהשתיקה יפה להן. מעוניינים? הזמינו את חבילת "נפרדים מערוץ הקניות" תמורת 299 שקלים, לא כולל דמי משלוח. ט.ל.ח.
