תינוק בן חמישה שבועות מאזור ירושלים מת משעלת, ומהחקירה האפידמיולוגית עלה כי אימו לא התחסנה בהיריון.
משרד הבריאות מזכיר כי שעלת היא מחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה, שעלולה לגרום לסיבוכים ולמוות, וממליץ על מתן חיסון לנשים בשליש השלישי להיריון. החיסון מאפשר לאישה ההרה לפתח נוגדנים לשעלת ברמה גבוהה ולהעבירם דרך השליה לעובר ברחמה, ובכך להעניק לתינוק הנולד הגנה עד שהוא יוכל לקבל את החיסון בעצמו.
מינואר השנה נרשמה עלייה בתחלואת שעלת בישראל, וכדי למנוע את התפשטות המחלה, כל חולה בשעלת עובר תשאול על ידי רופאה או אח מלשכות הבריאות כדי לזהות את מקור החשיפה ולאתר את המגעים תוך מתן המלצות מתאימות במטרה לצמצם את מעגל ההדבקה. בנוסף, נעשה ניטור קבוע אחר נתוני התחלואה על מנת לגבש המלצות מדיניות נוכח הנתונים. גיל החיסון הראשון נגד שעלת הוקדם בטיפות חלב מגיל 8 שבועות לגיל 6 שבועות כדי לאפשר ליילוד ליצור נוגדנים עצמיים בשלב מוקדם ככל האפשר וכן נעשים מאמצים לעידוד התחסנות בקרב נשים בהיריון.
ד"ר אפרים רוזנבאום, רופא חרדי ומומחה לרפואת ילדים בלאומית, אמר: "באזור שבו אני עובד בבית-שמש, כמעט כל הילדים מחוסנים. אנחנו רואים את זה בעדיפות עליונה ויש מודעות לחשיבות. עם זאת, יש עניין של פחד באוכלוסייה מחיסונים, וזו תוצאה של חוסר חינוך לגבי הנתונים ותופעות הלוואי.
"יש שתי קבוצות באוכלוסייה החרדית. באוכלוסייה האנגלו-סכסית אנחנו רואים שיעורי התחסנות גבוהים יותר, ובאוכלוסייה הישראלית הנתונים נמוכים יותר. תחנות טיפות החלב עושות עבודה טובה, אך ככלל מידע לא מגיע מאתרי האינטרנט וכלי התקשורת. לא כל האנשים הולכים לתחנות טיפות חלב, ואני לא רואה מספיק עלונים בעניין החיסונים. צריך להיות מידע רב יותר ובשפות שונות. למשל, יש קהילה דוברת יידיש שלא מקבלת את המידע בצורה מדויקת. יש הרבה מידע מוטעה או היעדר מידע. הרבנים מבינים את חשיבות העניין, ואני חושב שהם מקדמים את הנושא. אני לא חושב שיש הרבה מקורות מידע שנמצאים בקהילה על מנת לקדם את הידע בקהילה החרדית ברמה הביולוגית והמדעית".
