בימים אלה, עם שובם הביתה של רוב תושבי עוטף עזה לאחר טראומת 7 באוקטובר, מנסות הקהילות להיבנות מחדש, להשתקם ולתכנן את העתיד ככל שניתן. במהלך המסע הזה נוצרו משברים קשים בתוך הקהילות, שהתפרקו והתפצלו, מה שהוביל למחלוקות וסכסוכים פנימיים, בעיקר סביב סוגיית מערכות החינוך והשאלה האם נכון או לא נכון לשוב לאזור בזמן המלחמה. הנהגות היישובים מנסות לגבש תוכניות שיקום אבל הדרך עוד ארוכה מאוד. בימים האחרונים התגלה מסמך מרגש, כמו סימן משמיים, שחיבר לפני יותר מעשור אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב, שנרצח בביתו בקיבוץ כפר עזה, שכותרתו "מהישרדות לצמיחה".
את המסמך חיבר אופיר לפני 11 שנה במסגרת עבודה שהכין בלימודיו. הנייר עסק בחזונו – כיצד לבנות קהילה חזקה ואילו פעולות נדרשות לשם כך. המסמך הזה, שרלוונטי היום יותר מתמיד, בשל המשבר הקשה בעוטף עזה, אומץ על ידי ראשי קהילות בימים האחרונים.
את המסמך מצא במקרה אלכס וינטרוב מקיבוץ חולית, חבר קרוב של אופיר, שעבד לצידו בפרויקטים שונים. הוא העביר אותו לוורד ליבשטיין, אשתו של אופיר, ולשירי מדר, מנכ"לית התנועה הציונית “הבונים דרור”, שהייתה קרובה לראש המועצה. השניים קידמו מיזמים רבים בתחום קשרי קהילות בין יהודים ברחבי העולם.
במסמך מציג ליבשטיין את משנתו בכל מה שקשור לצורכי קהילה ובניית חוסן. הוא מתמקד ב"שפה נכונה" מול "שפה בלתי נכונה". וכך הוא כותב בנייר שהגיע לידי "ידיעות אחרונות": "כאשר קהילה או ארגון נמצאים בשלב של הישרדות, כמעט תמיד השפה תשקף זאת – 'מוכרחים להמשיך', 'אין ברירה', 'נעשה את המינימום הנדרש', 'הלוואי שיהיה טוב', 'צריך להאמין בניסים', 'מה שיהיה יהיה', 'הכל מאללה', 'בסדר', 'סוחבים', 'חיים'".
ליבשטיין כתב עוד: "גם במישור של הכלים, שפת ההישרדות נצמדת לנהלים, מסתפקת במינימום הנדרש, נאחזת בידוע ובמוכר וחוששת מפני הבלתי מוכר והשונה. המילים משפיעות על החשיבה ועל התודעה. לכן חלק מהותי מהמעבר משפה של הישרדות לשפה של צמיחה הוא שינוי אוצר המילים למונחים של תקווה, אמונה וביטחון. השפה הזאת לא יכולה להיות אוסף של סיסמאות. שפה של סיסמאות נידונה לכישלון. לכן אימוץ של שפה חדשה חייב להיות חלק מן ההוויה של הקהילה ושל הארגון שמבקשים לחולל שינוי. יותר מזה: שינוי שפה יכול להיות שינוי במנגינה, בטון הדיבור, בתחושה שאנשים מאמינים במה שהם אומרים. שפה לא רק מבטאת מציאות אלא גם יוצרת מציאות, וזה בדיוק תפקידו של חזון. ניסוח חזון לקהילה או ארגון הוא כוח מניע לפעולתה העתידית וגם בסיס לאוצר מילים חדש שנותן משמעות חדשה להווה ולעתיד".
בהמשך המסמך כתב ליבשטיין שורה של עצות לניהול קהילה תחת משבר, שהביא מניסיונו. "כשקראתי את המסמך, שנמצא ממש במקרה, פשוט התרגשתי", מספרת מדר, "זה כאילו שאופיר שלח לנו אותו כדי לתת לנו עצה וכוחות במשבר הזה שפוקד את המדינה. זה הגיע בדיוק בזמן. הוא מדבר על שפה נכונה וחיובית. זה מה שעם ישראל צריך בימים אלה. שפה חיובית בין אחד לשני".
