"הצלילים הראשונים שחנכו את 'היכל'", הכריזה אחת מהכותרות בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" ב-2 באוקטובר 1957. כתבנו המנוח אליהו עמיקם, שסיקר את טקס פתיחת היכל התרבות בתל-אביב ואת הקונצרט של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, קבע ש"מעולם לא נשמעה התקווה כה יפה כמו זו שנוגנה אמש בניצוחו של לאונרד ברנשטיין". בהמשך הידיעה דיווח עמיקם על "קהל רב-גוני – גברים ונשים לובשי הדר, נאמני החולצות, שייך ערבי חובש תרבוש, אנשי אגודה וחברי כנסת קומוניסטים הופכים כולם לאפרכסת אחת להאזנת סיפורו האדיר של בטהובן על 'חנוכת הבית', שבחנוכתו נחנכה תרבות עולם".
בצמוד לידיעה פורסם הטור האישי "בין הפטיש והישן", שבו הפובליציסט י. נץ (שם העט של יוסף ויניצקי ז"ל) רטן על המוסד החדש שצץ בעיר, והקדיש את הטור ל"גברים המסכנים ללא הבדל מעמד ומפלגה, העומדים בגבורה בצלילי הסימפוניה הבלתי גמורה של נשותיהם שוחרות התרבות ומשחירות החיים". את הטור הוא חתם במשפט "הזורעים בדמעה – ברינה ינחורה".
66 שנה חלפו מאז, והיכל התרבות (תחילה ע"ש פרדריק ר. מאן ולימים ע“ש צ‘רלס ברונפמן), שנחנך כאולם קבע לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, הפך לסמל ולמרכז תרבות ישראלי. כמו כן, הבניין שתוכנן על ידי דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר, ממייסדי האדריכלות הישראלית, הוא אחד המבנים היותר מזוהים עם תל-אביב.
היום תיפתח בהיכל תערוכה מקסימה, שתרגש כל חובב ומכורת נוסטלגיה. תחת השם "היה היו זמנים" מוצגים פוסטרים, תמונות היסטוריות, עטיפות תקליטים של מופעים מיתולוגיים שהוקלטו במקום (למשל אסתר עופרים והדודאים) ואפילו בולי דואר, שהונפקו לכבוד חנוכת ההיכל. אחד מקירות התערוכה מוקדש למופעים מהעשור האחרון, שיזמה והפיקה הנהגת ההיכל, ממופע מחווה לג'וזי כץ, אירוע ג'אז ומחזות זמר ועד לתוכניות טלוויזיה בהנחיית שלומי שבן, שצולמו בימי הקורונה.
"מתחילת דרכו ועד היום, היכל התרבות מהווה אבן דרך במסלולם של אמנים ישראלים", אומרות אורית פיקלר, מנהלת שיווק ותוכן היכל התרבות, והאוצרת מיכל הרגיל. התערוכה פורשת רגעים משמעותיים, שהשתמרו מתוך רוחב יריעה של שבעה עשורים. היכל התרבות הוא גם מבנה ארכיטקטוני מאוד מרשים, שמצטלם נפלא והיה לנו חשוב להנכיח אותו ואת הדרך שהוא עבר".
סיור חדש המושק כעת מטעם “עיר עולם ותיירות של עיריית תל-אביב-יפו”, יאפשר לקהל לסייר מאחורי הקלעים של ההיכל ולקבל הסברים על התערוכה (הפתוחה בחינם לבאים לאירועים בהיכל). פרטים נוספים ורישום לסיור הראשון שיתקיים ב-28.7 ב-11:00 - באתר העירייה.
הנחת אבן הפינה
ב־5 אפריל 1953 נערך טקס הנחת אבן הפינה "לבניין התרבות העירוני" – כך הכריז בגאווה השלט שהתנוסס באתר. העיתונים בישרו שיושקעו בבנייה שני מיליון לירות ושהוא יוקם תוך שנתיים־שלוש. זה לקח קצת יותר. באירוע המכונן נכחו האדריכל זאב רכטר, שר הפנים ישראל רוקח, ממלא מקום ראש העירייה חיים לבנון, וברל לוקר, יושב ראש הסוכנות היהודית. בתום הברכות, יהודה נדיבי, מזכיר העירייה, קרא את מגילת היסוד של היכל התרבות (צילום שלה מופיע בתערוכה) ובה נכתב: "מי ייתן וההיכל הזה ישמש מנוף למיזוג קבוצי הגלויות שנתרכזו בעירנו ובסביבתה, מזיגה רוחנית־תרבותית". רודי ויסנשטין (הצלמנייה "פרי־אור"), שהנציח אירועים היסטוריים רבים, הופקד על תיעוד האירוע.
התוכנייה של פרנק סינטרה
בכירי ובכירות המזמרים בעולם הופיעו בהיכל, ממרלן דיטריך ועד בוב דילן, מז'אק ברל ועד בילי ג'ואל. אפילו פרנק סינטרה הפגין ביצועים על במות המוסד. הכוכב ההוליוודי בעל העיניים הכחולות, תומך נלהב של המפעל הציוני, הגיע לישראל במאי 1962 במטוס פרטי. הוא התייצב כאן מטעם ההסתדרות להופעות ברחבי הארץ. ההכנסות היו קודש לקידום דו-קיום בין יהודים לערבים ולהקמת מועדון נוער בנצרת. "הזמר פרנק סינטרה כבש אמש בסערה את הקהל הישראלי בהופעת הבכורה שלו", הכריז עיתון "הַבֹּקֶר" המנוח. בעוד "הצופה" דיווח על "שיגעון סינטרה". מנחה הערב היה אריק לביא, ובחימום הופיעו אסתר עופרים, תזמורת הבידור של קול ישראל ומקהלת הילדים ע"ש צדיקוב (על שתיהן ניצח יצחק גראציני). והיו גם ריקודי עם של להקת ההסתדרות.
מפגש פסגה של אריק איינשטיין ושלום חנוך
שנתיים לפני שפרש סופית מהופעות יצא אריק איינשטיין ב־1979 במופע משותף ומושקע עם שלום חנוך, ואותם ליוותה דפנה ארמוני. המופע סימן שינוי בקו המוזיקלי של איינשטיין – צליל מלוטש ועיבודים עשירים כולל חטיבת כלי נשיפה מפותחת. ב־18 וב־19 ביוני 1979 הם הופיעו בהיכל התרבות – ומפגש הפסגה הזה הונצח באלבום הכפול "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת" שיצא ב־1980, וכלל בין היתר קלאסיקות כ"לא יודע איך לומר לך", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "תפסתי ראש על הבר", "מאיה" ומחזורת משירי "שבלול".
החום בוטל – שותים קריסטל
ב־1982, ישראל פוליאקוב ז"ל, גברי בנאי ושייקה לוי, חברי "הגשש החיוור", השתתפו בקמפיין לסדרת משקאות, שבה כיכב הסלוגן "החום בוטל – שותים קריסטל". הפרסומת המשעשעת שביים אבי כהן צולמה ברחבי תל־אביב, כולל בהיכל.
פסטיבל שירי הילדים
במשך שנים רבות נהרו להיכל התרבות בכל חנוכה הורים וילדים כדי לצפות במיטב כוכבי ישראל שרים יחד עם ילדים שנבחרו בקפידה את השירים שהפכו כמעט מיד לנכסי צאן וברזל של התרבות הישראלית.
התחרות התקיימה 17 פעמים רצופות בין השנים 1987-1970 ועוד פעמיים בשנים 2008 ו-2009 והייתה מורכבת משני חלקים: בחלק הראשון ביצעו הזמרים את שירי הפסטיבל ובחלק השני ביצעו את אותם שירים ילדים שכונו "ילדי הפסטיבל".
מצדיעים למאסטרו
מי שמזוהה יותר מכל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועם היכל התרבות הוא המנצח זובין מהטה שהופיע לראשונה עם התזמורת ב-1961 ומאז משמש כמנהל מוזיקלי לכל חייו. באוקטובר 2012 הוענק לו עיטור נשיא מדינת ישראל. לאורך השנים הוביל מהטה את התזמורת להישגים בינלאומיים והפך לסמל ואחרי 50 שנות כהונה, ביולי 2019 קיימה התזמורת הפילהרמונית הישראלית סדרה של קונצרטי פרידה ממנו בפני מאזינים שבאו להיפרד מן המנצח האהוב ולהביע את הוקרתם ובהשתתפות אורחים מהעולם, שהגיעו להצדיע לפועלו רב-השנים של המאסטרו שהעביר את השרביט למחליפו, להב שני.
תחזירו אותם הביתה
מאז המתקפה הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר פועל היכל התרבות למען החזרת החטופים והחטופות, והרחבה שבחזיתו משמשת במה להפגנות, מחאות ומיצגים (למשל "מיצג המיטות הריקות", ביוזמת קיבוץ ניר עוז, ורד חורי והפסל והאמן ערן וובר). בנובמבר 2023 העלה אמן התאורה והפעיל החברתי נדב ברנע בשיתוף מטה החטופים מיצב תאורה ענק ומצמרר, בעזרת 200 מתנדבים ומתנדבות, מתחומי ההפקה והיצירה. 239 בובות ראווה (שסימלו את החטופים והחטופות) בגדלים שונים הוצבו על מרפסת ההיכל, כשעל הגג מעליהם נבנתה בכתובת ניאון אימתנית סיסמת המאבק BRING THEM HOME – באמצעות משחקי תאורה וההשתקפות הטבעית של הדימוי במימי הבריכה הקטנה, הדימוי מכפיל את עצמו (בשעות החשיכה בעיקר), והאפקט הוויזואלי שנוצר עוצמתי ומטלטל אף יותר.
