זה לא הולך להיות קל. זה רק עניין של זמן עד שהפגנות הענק יתחילו. עשרות אלפי חרדים ייצאו לרחובות בהוראת ראשי הישיבות. הייתה אלימות בעבר. תהיה הרבה יותר אלימות בהפגנות שעוד יהיו. משום שהפעם זה רציני. המשחק נגמר. אנחנו בנקודת מפנה היסטורית. אפילו בקואליציה אין רוב להמשך ההונאה. וראשי הישיבות לא מוכנים לקבל את מה שנראה בעיניהם כרוע הגזירה. העימות בדרך. צווי הגיוס שיקבלו צעירים חרדים בשבועות ובחודשים הקרובים לא יכניסו את ישראל למלחמת אזרחים. אבל יש חשש רציני לעימותים קשים. אולי הקשים ביותר שידעה ישראל. מחאות בלפור וקפלן ייראו כמשחק ילדים. החרדים יהיו הרבה יותר אלימים.
החרדים אינם אויבים. ממש לא. אחוזים בודדים מתוכם בוחרים באלימות. אבל כאשר מדובר באוכלוסייה של כ-1.335 מיליון, מחציתם גברים, אין צורך ביותר מאחוזים בודדים, כלומר אלפים, כדי להבעיר את הרחובות. צריך להיות מוכנים, משום שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיכנע לאלימות. ישראל לא יכולה להמשיך בפטור ההמוני, שיוביל בוודאות גמורה לקריסה של המדינה. אנחנו יודעים מראש שהשינוי הוא תהליך: 3,000 חרדים נוספים בגיל גיוס בשלב הראשון, במטרה לרדת מ-20 אחוז משתמטים בכל מחזור גיוס לאזור ה-2 אחוזים. מדובר באתגר הפנימי החשוב ביותר שישראל תצטרך להתמודד איתו בחודשים ובשנים הקרובות.
זו חובה להתכונן לעימות, שהלוואי שלא יגיע, משום שהפטור שניתן לתלמידי ישיבות, שהלך והתפתח לממדי ענק, הוא אחת ההונאות החמורות ביותר בתולדות מדינת ישראל. אם היא תימשך - היא תביא לסופו של המפעל הציוני. כן, צריך להציג את הבעיה במלוא חומרתה. צריך להפסיק את ההונאה. צריך למנוע את הקריסה. משום שאלה שמדברים בזכות הפטור מעמיסים עלינו אין-ספור הבלים ושקרים על איסורים שלא היו ולא נבראו. זו לא יהדות. זו פוליטיקה.
ההסדר של "תורתו אומנותו", שבן-גוריון הודיע עליו עוד באוקטובר 1948, התחיל עם 400 אברכים. היו הרבה ציוני דרך בהידרדרות מפטור מוגבל, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. אחד מהם הוא הציבור הספרדי. ספק אם בין 400 מקבלי הפטור הראשונים היה אחד ממוצא מזרחי. אלא שבשלב מסוים, בראשית שנות ה-80, קמה מפלגת ש"ס. היא לא החזירה עטרה ליושנה. זו הייתה מפלגה ליטאית לכל דבר ועניין. בקרב מצביעי ש"ס לא הייתה השתמטות. שירות צבאי היה, ואצל רובם נותר, ציווי לאומי. הרי יש על כך אינסוף מקורות בהלכה היהודית. אבל המפלגה הליטאית, עם תחפושת ספרדית, צעדה במסלול האשכנזי. יותר ויותר צעירים ממוצא מזרחי הצטרפו להסדר הפטור. כדי להבין את השינוי אפשר להתבונן רק בחברי הכנסת של ש"ס שלדורותיהם שירתו בצה"ל - ניגוד מוחלט לחברי הכנסת של הסיעות החרדיות הוותיקות, שאיש שם לא שירת בצה"ל. אבל רבני העדה הספרדית, בהם הרב משה מאיה - זקן מועצת חכמי התורה, חתמו לפני כחודשיים על מכתב הסרבנות, שלפיו גם מסלול ייחודי לחרדים הוא בגדר "תוכנית זדונית". הם גם ציטטו את הרב עובדיה יוסף ש"אפילו בחור שאינו במסגרת לימודים אסור לו ללכת לצבא ולכל המסלולים השונים". גם לא למסלול של שירות לאומי. שום כלום. וזה מעניין, משום שהרב שך, ראש הפוסקים של הזרם הליטאי, פסק מפורשות שכל מי שאינו לומד בישיבה באופן מלא ורק מנצל את הגדרת "תורתו אומנותו" כדי להשתחרר מהצבא חל עליו דין רודף. ח"כ יצחק פינדרוס, אמר גם הוא ש"מי שלא לומד שילך להתגייס". אבל במסגרת הונאת המאה - הרבנים הספרדים רוצים להיות צדיקים יותר מהאפיפיור. לא עטרה ליושנה הם מחזירים, ואפילו לא עטרה לליטא. הנה לנו עוד סיבה לשים סוף להונאה.
משבר תוצרת רה"מ
בנימין נתניהו צודק. לפני ארבעה חודשים חלה ירידה בקצב אספקת החימושים. אפשר להניח שלא מדובר רק בעומס אדיר על מפעלי הייצור בארה"ב, אלא גם בהחלטה פוליטית מודעת. וזה בהחלט מעורר דאגה. ישראל זקוקה, מאוד זקוקה, לחימושים הללו. העניין הוא שנתניהו שכח מי היה ראש הממשלה לפני ארבעה חודשים. הוא שכח שלפני תשעה חודשים יצאנו למלחמה הצודקת ביותר, שזכתה לגיבוי חסר תקדים. והוא שכח שההתנהלות שלו היא שגרמה לדעיכה הולכת ונמשכת בתמיכה, עד שהגענו לשפל המדיני הגדול ביותר בתולדות המדינה.
אחת הסיבות העיקריות למתקפה הרצחנית של חמאס הייתה ההסכם ההולך ומתגבש בין ארה"ב, סעודיה וישראל. שבועיים לפני המתקפה אמר נתניהו בנאום באו"ם שמדובר ב"שלום היסטורי". הוא ידע כבר אז שהמחיר יהיה הצהרת כוונות כלשהי בנושא הפלסטיני. בעקבות הטבח, הצורך בגיבוש חזית אזורית נגד איראן עלה עשרת מונים. משום שאיראן הייתה האיום העיקרי והיא הפכה לאיום רציני יותר אחרי 7 באוקטובר ומה שמצטייר כמו היחלשות ישראל. המשבר עם ארה"ב, שכולל עיכוב באספקת חימושים, רק מגדיל את התיאבון האיראני. ומה עושה נתניהו? מתנגד להסכם שיחזק את ישראל ומחריף את המשבר עם ארה"ב. אפשר להבין, בהחלט אפשר, את ההתנגדות למדינת טרור פלסטינית. אבל הדבר האחרון שגם ארה"ב, סעודיה וירדן רוצות הוא מדינת טרור פלסטינית שהיא שלוחה איראנית.
ישראל רחוקה מלהיות עצמאית. היא לא יכולה להגן על עצמה לבד. אם זה לא היה ברור עד 7 באוקטובר, זה בוודאי ברור יותר ויותר בחודשים האחרונים. כדי לעמוד במתקפה רב-זירתית זקוקה ישראל לקואליציה רב-מדינתית, כמו זו שנוצרה בליל הטילים מאיראן. ולמעשה, ישראל זקוקה לקואליציה הזאת כדי למנוע מלחמה. איראן לא תצא למלחמה כשרוב מדינות ערב נמצאות בחזית אחת עם ישראל. המוטיבציה של נסראללה למלחמה עם ישראל תהיה קטנה הרבה יותר כשישראל היא חלק מחזית כזאת. ויצירת קואליציה כזאת, שארה"ב בתוכה, חשובה הרבה יותר ממלחמת התשה ברצועת עזה. ישראל צריכה להיערך למלחמה הבאה, ואולי גם למנוע אותה, ולא לשקוע בביצה הטובענית של רצועת עזה.
ארה"ב זקוקה לחזית הסעודית-ישראלית-ערבית גם כעניין אסטרטגי, ביטחוני וכלכלי, ובתוך כך גם לעצור את החדירה ואת ההשפעה של הציר הסיני-רוסי-איראני. מדובר באינטרס משותף. כשנתניהו מתנגד להקמת הקואליציה האזורית הוא פוגע לא רק בארה"ב אלא גם בישראל. ומשבר החימושים, מעשה ידיו, רק מחליש את ישראל עוד יותר. ייתכן, רק ייתכן, שיואב גלנט מצא פתרון לבעיית החימושים. ואנחנו עדיין זקוקים לפתרון בעיית נתניהו.
אזהרה ל"אחים לנשק"
הלכתי להפגנה על השוויון בנטל. רוב הדוברים השמיעו דברי טעם. אבל אחת הדוברות חזרה ואמרה: "נתניהו בוגד". לא. הוא לא בוגד. הוא טועה. וכבר היינו בסרט הזה עם הרטוריקה הזאת. יש הרבה מאוד אנשי ימין שמתנגדים לחקיקה שעלולה להאריך את ההשתמטות. הם תומכים בהחלטת בג"ץ. הם צריכים להיות בהפגנות. קריאות כאלה ירחיקו אותם וגם יחלישו את המאבק הצודק.
וזה הולך ומחמיר. אחד מראשי מחאת קפלן, עמי דרור, כינה את שרה נתניהו, בהפגנה מול ביתם של בני הזוג נתניהו בקיסריה: "קלפטומנית אובססיבית", ועל "הילד" אמר שהוא "נובח כמו כלבלב". הוא גם צווח בעניין נתניהו: "האיש סיפר לעצמו שהוא מלאך והוא בעצם שטן". היו שם עוד אמירות מבחילות. פעיל אחר של "אחים לנשק", אהוד בר נור, אמר באותו אירוע: "נסראללה האויב האמיתי או אתה האויב האמיתי? אתה האויב האמיתי".
לפני שבועות אחדים ישבתי עם כמה מראשי "אחים לנשק". נתניהו לא יביס אתכם, הזהרתי אותם, אבל אם תתעקשו על אמירות מסיתות, אתם תביסו את עצמכם. אפשר להניח שרוב אלה שמגיעים להפגנות רוצים מדינה מתוקנת יותר. יש להם, ויש למחאה, טענות מצוינות נגד נתניהו. הרי אני משמיע אותן בעמודים הללו. במחאה, צריך לציין, יש גם אנשי ימין. פה ושם הם דוברים בהפגנות. שמעתי יותר מפעם אחת את יהודה לפיאן, לא איש שמאל, ודוברים אחרים, שהמסר שלהם היה יהודי ולאומי, ללא שמץ של הסתה. ועדיין, כדי להרוס מחאה אין צורך בהמוני מסיתים, יש צורך בתפוחים רקובים בודדים. בשבוע שעבר כתבתי שיש מכונת רעל מימין, גם אם רוב הימין לא שותף להפצת הארס. מתברר שיש חלקים במחאה, לא כל המחאה, שירדו מהפסים. הם לא פוגעים בנתניהו. הם משרתים אותו.
אם ההתבטאויות הללו לא הספיקו לנו, אז גם עמי אילון, לשעבר מפקד חיל הים וראש השב"כ, הצטרף לחגיגה, בראיון עם כריסטיאן אמנפור ב-CNN. למה התחולל הטבח הנורא של 7 באוקטובר? "לא יהיה לנו ביטחון", אמר שם אילון, "כל עוד לא נסיים את הכיבוש". בחמאס ממש לא ידעו שהם בסך הכל פעילי שלום, שרוצים להפסיק את הכיבוש ולהקים כאן שתי מדינות. אלף פעמים הם אומרים משהו הפוך. "אנחנו רוצים את אנדלוסיה", הם אומרים, "אנחנו רוצים לכבוש את שתי האמריקות... אנחנו רוצים להשמיד יהודים ונוצרים... אנחנו רוצים את 510 מיליון הקמ"ר של העולם כולו, ולא רק את פלסטין". אבל אילון, אוי לחרפה, לא הפך לדובר שלהם. הם דווקא יודעים לומר בדיוק מה הם רוצים. הוא הפך לעוד דובר של קמפיין הדמוניזציה שמאשים את ישראל. אנחנו זקוקים להסדר. אנחנו לא יכולים ולא צריכים להתעלם מהבעיה הפלסטינית. אבל הדרך הגרועה ביותר להתמודד עם הבעיה הפלסטינית היא לחזק את השקר שחמאס נלחם בכיבוש. די. מספיק. כך לא מקדמים הסדר. כך משרתים את תעשיית השקרים נגד ישראל.
מלחמתנו וחיות אחרות
ב-2010 הייתה מתקפת כרישים בחופי סיני. בכיר מצרי טען שמדובר בכרישים מושתלי GPS, שנשלחו על ידי ישראל. ב-2011 זו הייתה סעודיה שטענה שתפסה עיט מצויד ב-GPS שעסק בריגול לטובת ישראל. ב-2013 הגיע תורו של חיזבאללה לטעון שהוא הצליח ללכוד נשר ישראלי שעסק בריגול. ב-2018 הצטרפה איראן לחגיגה בטענה שישראל שלחה לטאות כדי לאתר מתקני גרעין. תיאוריות קונספירטיביות הן לא עניין נדיר. הרי רבים מדי האמינו שהמוסד עמד מאחורי מתקפת התופת ב-2001.
העניין הוא שהקונספירציות משתכללות. הן מתפשטות. אלה כבר לא כרישים, נשרים ולטאות. עכשיו אלה כלבים מאולפים שמופעלים על ידי ישראל. היינו שלושה עצורים, על הרצפה, סיפר הדובר הפלסטיני. הישראלים קשרו את הידיים והרגליים לאחד, שלחו אליו כלב, שביצע בו אונס. נשמע סיפור דמיוני שאף אחד לא יקנה? לא בדיוק. יש קונים לסיפור הזה. כמו, למשל, העיתונאית בריאנה ג'וי גריי. לפני שלושה שבועות ראיינה גריי את ירדן גונן, אחותה של החטופה רומי גונן, באתר החדשות האמריקאי The Hill. ירדן ביקשה שהיא תאמין לנשים שמספרות שהן נפגעו מינית. גריי גילגלה עיניים וסיימה את הראיון. זה היה אירוע שהתווסף לעוד עמדות אוהדות לחמאס. גריי פוטרה מהרשת.
"אולי פיספסתי משהו", כתבה השבוע גריי, "אבל האם 'הטיימס' או כל עיתון אמריקאי מרכזי אחר סיקר את הדיווחים האלה על כך שישראל מאמנת כלבים לאנוס אסירים פלסטינים?" לקרוא ולשפשף את העיניים. הפוסט זכה ללמעלה משני מיליון צפיות ולאלפי לייקים. גריי היא לא דמות שולית. מדובר בבוגרת הרווארד. ואולי זו עוד הוכחה שמשהו רע קורה באוניברסיטאות העילית. היא הייתה עיתונאית בולטת, וגם שימשה כראש צוות העיתונות של ברני סנדרס כשהיה מועמד לנשיאות. היא מאמינה בהבל על כלבים מאולפים לאונס פלסטינים, בדיוק כמו שפעם האמינו שלצורך אפיית מצות יהודים זקוקים לדם של ילדים נוצרים. חשבנו שעבר זמנן של עלילות דם. טעינו. ¿
ספק אם בין 400 מקבלי הפטור הראשונים מידי בן-גוריון היה מזרחי אחד. ואילו היום אפשר לראות את רבני העדה הספרדית ובהם הרב מאיה, זקן מועצת חכמי התורה, חותמים על מכתב הסרבנות, ולפיו גם מסלול ייחודי לחרדים וגם שירות לאומי הם בגדר "תוכנית זדונית"
