"הוא היה הכי חכם, תמיד ראשון לסייע, להתנדב ולעזור לכולם. היו לו הרבה תוכניות, הוא רצה ללמוד ולטייל. הוא היה גיבור, והכי טוב בהכול". כך תיאר אתמול בכאב ארווין סקאג'יו, את בנו, סרן אלון סקאג'יו (22), שנפל אתמול לפנות בוקר, בהתפוצצות מטען החבלה במחנה הפליטים ג'נין.
סרן סקאג'יו הוא השני מבין שלושת ילדיהם של ארווין ודוריה. הוא התגייס ליחידת העילית דובדבן ושירת בה כצלף. אחרי שסיים קורס קצינים הפך לקצין הצלפים של סיירת חרוב בחטיבת כפיר. "הוא אמור היה לעבור עכשיו גם ליחידה אחרת, שלא מדברים עליה", סיפר אתמול האב, ארווין.
מאות אנשים הגיעו אתמול לבית משפחת סקאג'יו בחדרה, לתמוך בבני המשפחה הכואבים.
"אלון יצא מעזה אחרי חמישה חודשים ללא פגע", אמרה אתמול בדמעות אימו, דוריה. "הוא אמר לנו שהפעילות הזו בג'נין היא פעילות רגילה. לפי תחקיר ראשוני, הוא וקצין נוסף היו גיבורים, קפצו מהרכב שלהם, כדי לסייע לפצועים. הוא ובת זוגו, שרון, היו אמורים לחגוג בעוד יומיים באילת חמש שנים יחד. זה כבר לא יקרה, ונשארנו עם החלל הגדול".
בתיעוד מרגש מחודש ינואר השנה נראה סרן סקאג'יו אחרי שחזר משלושה חודשי לחימה רצופים ברצועת עזה, זוכה לחיבוק חם וחזק מאחיו הקטן אריאל בן השמונה וחצי.
"אני שואלת את עצמי אם המנהיגים שלנו, שיושבים שם למעלה, באמת יודעים להעריך את האנשים והחיילים האלה שהם מלח הארץ ומוכנים לקפוץ ולהציל כל אחד, כל חייל וכל אזרח?" שאלה אתמול האם, דוריה. "האם למישהו שם בכלל אכפת מהם באמת? האם מישהו שם בכלל חושב לאן הוא מנווט את המדינה הזו ולאן מובילים אותנו? לצערי אני אומרת – אני לא חושבת שיש מישהו שם שבאמת אכפת לו מאותם חיילים שמפקירים אותם והם פשוט נהרגים סתם. יש בי כאב גדול מאוד על מה שקרה לנו. כולם מגיעים, מנחמים אותנו, מספרים מי היה אלון שלנו. כמה עוד ייהרגו?" סרן סקאג'יו יובא למנוחות היום ב-11:00 בבית העלמין הצבאי בחדרה. הוא הותיר אחריו הורים, אחות בכורה (25) ואח צעיר.
