הבדלי גישה בין בית משפט לרשם ההוצאה לפועל: המדינה ביקשה לפתוח תיק בהוצאה לפועל 7 שנים לאחר שניתנה פסיקה המורה לאדם להשיב כספים למדינה. מזכירות לשכת ההוצאה לפועל החליטה שלא לפתוח התיק בנימוק שהמדינה המתינה 7 שנים בטרם פנתה לפתיחת תיק ואף לא פנתה קודם לכן לחייב ולמעשה "ישבה בחיבוק ידיים".
לא מצא הצדקה
"לא מצאתי שום הצדקה לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד המשיב בהפתעה גמורה ולאחר שאפילו מכתב לא נשלח אליו", כתב הרשם. המדינה הגישה ערעור לבית משפט השלום בחיפה שקיבל את ערעורה.
המקרה עוסק באדם שלפני כ-16 שנים הוגש נגדו כתב אישום והוא שהה במעצר. לאחר 37 ימי מעצר הודיעה התביעה על חזרתה מכתב האישום נגדו והוא זוכה. אותו אדם הגיש תביעה אזרחית נגד המדינה ונפסקו לטובתו פיצוי כספי. המדינה פעלה בהתאם לפסק הדין ושילמה את סכום הפיצוי, אולם במקביל הגישה ערעור לבית המשפט העליון. בשנת 2017 העליון החליט לקבל את ערעור המדינה. המשמעות הייתה כי אותו אדם היה צריך להשיב למדינה חלק מהכספים ששולמו לו. למרות ההחלטה, אותו אדם לא השיב את הכספים ורק 7 שנים לאחר פסיקת העליון הגישה המדינה להוצאה לפועל בקשת פתיחת תיק נגדו בטענה כי הוא חייב. כאמור רשם ההוצאה לפועל קבע כי אין מקום לאפשר למדינה לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד אותו אדם.
המדינה שיוצגה על ידי עו"ד דן סביון ועו"ד ג'קי ברקוביץ ממשרד יוסף ישורון ושות', עירערה והשופטת רויטל באום קיבלה הערעור וקבעה כי פסק דין כספי סופי מתיישן בחלוף 25 שנה ואין מקום לקיצור תקופה זו שנקבעה בחוק. "משמעות החלטת כבוד הרשם היא כי בחלוף 7 שנים ממתן פסק דין חלוט (סופי - ל"ד) - זוכה (נושה - ל"ד) לא יוכל לגבות את חובו הפסוק, והדבר לטעמי מנוגד להוראות חוק ההתיישנות או למדיניות משפטית רצויה שבה אנשים משלמים את חובותיהם לנושיהם".
חובה לשלם
"מעבר לכך, החובה להשיב כספים שנגבו ביתר מוטלת על מי שקיבל את הכספים לידיהם. היפוך הנטל והעברת האחריות למי שחייבים לו אינה מוצדקת לטעמי", קבעה. השופטת הוסיפה: "הגישה לפיה על הזוכה 'לרדוף' אחר החייב כדי לגבות ממנו את חובו הפסוק שגויה לטעמי. היא מסירה אחריות ממי שעל פי דין יש לו אחריות לדבר ומטילה אחריות על מי שלא אמורה להיות לו כל חובה כאמור".
עו"ד סביון שותף בכיר ביוסף ישורון ושות' עורכי דין שייצג הפרקליטות מסר בתגובה: "אנו שבעי רצון מפסק דין של בית המשפט השלום".
