למרות התנגדות נחרצת של שב"כ, תועלה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שנועדה להגביל את יכולת השירות לעצור פעילי טרור יהודים.
הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית נסמכת בין השאר על דיווחים של ארגוני ימין, כי במהלך השנתיים האחרונות הכפיל שב"כ מעצרים מינהליים של פעילי ימין קיצוני. ההצעה שוללת מעצר מינהלי של חשודים ישראלים, אלא אם יוכח שהם חברים בארגון טרור מתוך רשימה שתאשר ועדת החוקה של הכנסת, שרוטמן הוא היו"ר שלה.
בדברי ההסבר להצעה, אומר רוטמן כי היא נועדה להגביר את ההגנות הקיימות על חירותם של אזרחי ישראל בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. רוטמן טוען שברור שמדינת ישראל נאבקת על חייה ועל חיי אזרחיה אל מול ארגוני טרור המבקשים להשמידה, ועל כן נדרשות סמכויות שיאפשרו למערכת הביטחון לעיתים להשתמש גם ב"נשק בלתי קונבנציונלי", כדוגמת מעצרים מינהליים או צווי הגבלה. עם זאת, המחויבות הראשונה שלה היא לאזרחיה, לביטחונם, לשלומם ולחירותם.
הצעת החוק קובעת כי לא ניתן לעצור במעצר מינהלי אזרח של מדינת ישראל, אלא אם כן יש לשר הביטחון יסוד סביר להניח כי האדם חבר בארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או לבצע מעשי טרור באזרחיה.
בשב"כ, כאמור, מתנגדים להצעה, שכן לא פעם מתקבלת החלטה לעצור פעיל במעצר מינהלי בעקבות מידע שמתבסס על מקורות מודיעיניים מהימנים שאותם לא ניתן לחשוף. הדבר נדרש כדי למנוע התנגשויות קשות בשטחים, שגורמות להסלמה ביחסי יהודים ופלסטינים ומגבירות בסופו של דבר את הטרור ברחבי הגדה.
בשירות הביטחון הכללי הדגישו עוד כי בשנים האחרונות רבים מהמפגעים פעלו על דעת עצמם ולא כחברים בארגוני טרור. כמו כן, ציינו כי שימוש במעצר מינהלי מאושר על ידי הדרגים הבכירים ביותר בארגון ונחתם על ידי שר הביטחון.
