האם צרפת עומדת בפני מהפך היסטורי? והאם הנשיא עמנואל מקרון עומד בפני תבוסה היסטורית, אחרי שיזם בחירות בזק לאספה הלאומית שעלולות לכפות עליו ראש ממשלה מהימין הקיצוני?
היום יוכלו 48.7 מיליון בעלי זכות בחירה ברפובליקה להצביע בסיבוב הראשון בבחירות וכל הסקרים מראים כי מפלגת הימין הקיצונית, "האיחוד הלאומי" - גלגול של "החזית הלאומית" - מובילה בהפרש ניכר. אחריה מגיעה "החזית העממית החדשה" - המאחדת את מפלגות השמאל - ואילו גוש המפלגות של הנשיא מקרון, "ביחד", מדשדש במקום השלישי. 63% מהצרפתים מתכוונים להגיע לקלפי, מספר שיא לעומת הבחירות המקבילות ב-2022, שם טרחו רק 47.5% מהצרפתים להצביע. הסיבוב השני, ביום ראשון הבא 7 ביולי, הוא זה שיקבע את ההרכב הסופי של האסיפה (הפרלמנט הצרפתי) ויבהיר אם צרפת תשנה את פניה.
כזכור, הניצחון הסוחף של "האיחוד הלאומי" בבחירות לפרלמנט האירופי בתחילת החודש הביאו את הנשיא מקרון להכריז על בחירות בזק. הוא עצמו לא מתמודד, אך הבחירות הן בעצם מבחן אמון בינו אל מול מנהיגת "האיחוד הלאומי" מארין לה פן. העימותים עמדו בסימן ההתנגחות בין ראש הממשלה המכהן והפופולרי, גבריאל אטאל בן ה-35 ליריבו מהימין הקיצוני, ז'ורדן ברדלה בן ה-28 שעשוי בהחלט בתום שני הסיבובים להיות מוכתר כראש הממשלה הצעיר בתולדות הרפובליקה. נראה כי כוונות הבוחרים בשלב זה נוטות לעבר מפלגתם של ברדלה ולה פן, שמובילים כידוע קו תקיף כנגד מהגרים. ברדלה, הודיע כי לא יקבל עליו את ראשות הממשלה אם מפלגתו לא תשיג רוב באספה הלאומית (289 מושבים מתוך 577) ואילו ב"ביחד" וב"חזית העממית החדשה" בונים על התנגדותם של רוב הצרפתים למפלגת הימין הקיצונית, בעיקר בסיבוב השני. גם המפלגה הרפובליקנית הצרפתית - לשעבר המפלגה של נשיאים כסרקוזי ושיראק שירדה מגדולתה - נקרעת בין מועמדים שבחרו לרוץ עם "האיחוד הלאומי" לבין אלו החפצים לעמוד בדרכם.