"את מוציאה את הכיף מהכל/ אין שום דרך אחרת/ אין דרך אחרת/ כל מה שאתה יכול לעשות זה לצפות בהם משחקים".
שלא תחשבו שהרפרנס הזה מגיע לדיימון אולברן, הסולן של להקת "בלר", אחרי המפגן האנטי-ישראלי שלו בפסטיבל גלסטונברי. אבל "אין דרך אחרת" האייקוני מ-1991 הוא שיר גאוני שהקדים את זמנו. כבר היו המון פרשנויות עליו, אבל 33 שנים אחרי היווסדו, אין דרך אחרת אלא לחשוב שהשיר הזה נכתב על נבחרת אנגליה.
גארת' סאות'גייט שאב את הכיף מהנבחרת הכי מוכשרת בעולם. הגיע לסלובקיה לנצח ולעלות לרבע גמר היורו, ולאוהדים בבית וביציע לא היה שום דבר לעשות חוץ מלראות את השחקנים משחקים ולהכין את הפוסטים הזועמים. אבל מה שקרה הוא הסיבה שג'וד בלינגהאם הוא המשיח החדש של הכדורגל האנגלי: במקום שזה ייגמר בעוד הדחה, הוא ריחף למספרת דמיונית, קסם שג'יי-קיי רולינג הייתה משאירה מחוץ לספרי "הארי פוטר" בטענה שהוא מופרך מדי, והשווה בדקה ה-95 בדרך ל-1:2 בהארכה. ברבע הגמר סאות'גייט, אין לו דרך אחרת, יעשה בדיוק את אותו הדבר מול שווייץ ויקווה שג'וד יציל אותו.
שלשום חגג בלינגהאם 21, אבל הבגרות החדשה לא קילקלה את המומחיות שלו. העונה בריאל מדריד הוא הבקיע שערי ניצחון בדקות ה-81, 91, 92, 94 ו-95, שניים מהם במשחקי הקלאסיקו מול ברצלונה. בחודשים האחרונים הוא גם כפה תיקו מול בלגיה עם שער בדקה ה-95, ופתח את היורו עם השער המכריע מול סרביה, שהיה דווקא מוקדם. הוא נראה אבוד במגרש בשיטה חסרת ההיגיון של סאות'גייט, אבל היופי בו הוא שכל מה שדרוש זה הרגע הזה.
בלעדיו, סאות'גייט היה מסיים את דרכו בנבחרת באופן מיידי. אנגליה לא איימה על סלובקיה, ספגה בצדק מרגלי איבן שראנץ (השלישי שלו ביורו), ואז המשיכה לשחק בדיוק כמו בשלושת משחקי שלב הבתים: לאט, בלי הנעת כדור קדימה, כשהבלמים מתמסרים ביניהם במשך דקות ארוכות. סאות'גייט אפילו לא ערך חילוף אחרי ההפסקה למרות ששום דבר לא עבד, והמשחק היה מסתיים ב-0:1 אלמלא תרגיל הוצאת חוץ מצוין של קייל ווקר החלש להחריד, ששלח לראש של מארק גהי ומשם בלינגהאם כבר ריחף. בתחילת ההארכה הארי קיין גמר את הסיפור.
לקראת רבע הגמר בשבת, אפשר לומר שאנגליה אינה פייבוריטית מול שווייץ. אולי יש לה יתרון איכות אישי, אבל היא לא משחקת כדורגל, בעוד שווייץ הרשימה מאוד עד עכשיו, ובוודאי לא תמהר לסגת אחורה אם תוביל כפי שעשתה סלובקיה. ועוד פעם, האוהדים יביטו בהרכב, יביטו בשיטה, יקוו שאולי הפעם משהו ישתנה, אבל אנגליה שוב תשחק רע ותקווה לטוב. אבל אם היא הייתה משחקת טוב אמש, אז העוצמה של הביצוע הנצחי של בלינגהאם הייתה פוחתת – וזה סתם חבל.
אנגליה: פיקפורד, ווקר, סטונס, גהי, טריפייר (66 פאלמר), רייס, מיינו (84 אזה), בלינגהאם (106 גלאגר), סאקה, פודן (90+4 טוני), קיין (106 קונסה). סלובקיה: דובראבקה, פקאריק (109 טופטה), ואברו, שקריניאר, האנצקו, לובוטקה, קוצקה (81 בנש), דודה (81 ברו), שראנץ (90+3 ג'יומבר), הראסלין (61 סוסלוב), סטרלץ (61 בוז'ניק).
