יש ערים שטיילור סוויפט מבקרת בהן והתוצאה היא רעש אדמה לא מבוטל. ובכן, אתמול סוויפט הייתה יכולה להופיע על הגג של ארמון בקינגהאם: בדקה ה-95 אף אחד באנגליה לא היה שומע אותה וספק אם מישהו היה זוכר שהיא בכלל קיימת.
"פוטבול, בלאדי הל", הייתה התגובה של אלכס פרגוסון אחרי הסיום הדרמטי של גמר ליגת האלופות 1999, שבו מנצ׳סטר יונייטד חוללה מהפך ברגע שאחרי האחרון מול באיירן מינכן. אתמול מדינה שלמה חוותה חתיכת בלאדי הל עד שג׳וד בלינגהאם נזכר להראות למה הוא אחד הכדורגלנים הטובים בעולם, ובעיקר אנגלי שמנותק קשר מהמנטליות הספורטיבית האנגלית, שגרמה לרוב השחקנים סביבו לדמיין את הכותרות המשפילות בצהובונים. אבל הוא בכלל מריאל מדריד, ושם יש רק שתי אופציות: או שמנצחים או שמנצחים.
האמת היא שנבחרת אנגליה נראתה יותר טוב מאשר במשחקים האיומים של שלב הבתים: יותר נמרצת, פחות שבלונית, כמעט הקבוצה המוכשרת שהיא אמורה להיות. אלא שהגיעו הדברים לכדי כך שגם זה כמעט לא הספיק מול נבחרת ברמתה של סלובקיה, שהובילה לאורך כל המשחק והתגוננה בהצלחה מול ההתקפה חסרת ההשראה של אנגליה. עד לשער המדהים של בלינגהאם בחצי מספרת, הכדורגל לא חזר הביתה ואולי גם לא המאמן גארת' סאות'גייט: כמו שהזעם עליו בממלכה הרגיש באותן דקות היה עדיף לו לבקש מקלט מדיני בגרמניה.
אולם הניצחון של אנגליה, מהשער של הארי קיין בהארכה, שאחריו התנהל קרב חפירות קשה לצפייה, מעודד רק בזכות ההוכחה שבלינגהאם עשוי מחומרים אחרים לגמרי וגם משום שהנבחרת מקבלת עוד הזדמנות שלא בהכרח הגיעה לה. לאורך דקות ארוכות כמה מהשחקנים הכי יקרים בעולם היו פשוט אובדי עצות מול הגנה ממושמעת וחכמה, שהכריחה את הבריטים לחשוב והם, מה לעשות, פחות בקטע.
מצד שני, אנגליה כמהה לסיפורים והניצחון אמש יכול לפתוח פרק חדש ומרהיב, שבו הנבחרת התעוררה מהסיוט של עצמה בשנייה האחרונה והבינה שזאת הזדמנות בלתי חוזרת, לאור ההגרלה העדיפה. אולי אפילו מוטב להם להגיע למשחק מול שווייץ בשבת בתור אנדרדוג ולא כמועמדת בכירה לזכייה, הנחה כמעט מגוחכת נוכח הפער בין הציפיות המטורפות למציאות המדכדכת.
עד שיגיע רבע הגמר יתרחש גם אירוע קטן, בחירות כלליות לפרלמנט, שבסופן סיכוי לא מבוטל בכלל לחילופי שלטון היסטוריים. צחוק הגורל הוא שגם זה פחות מעניין מאשר השאלות איזה בלינגהאם יופיע מול שווייץ והאם גם הפעם עשרות מיליונים יסתכנו בהתקף לב כדי לחוות רגע עוצמתי במיוחד של נחת. אולי כי הקרב יותר מתוח ואולי כי הכל מסתכם בשלוש מילים: פוטבול, בלאדי הל.
