לפני כשנה וחצי הכריז שר הכלכלה ניר ברקת על רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". המשמעות היא ביטול החובה של היבואנים לדאוג שהמוצרים הנמכרים בארץ עומדים בתקנים הישראליים — חובה המהווה לא אחת "חומת מגן" מלאכותית על התוצרת הישראלית. לפי הרפורמה כל יבואן שהמוצר שלו עומד בתקן האירופי, לא יידרש עוד לבדיקות מכון התקנים ולבירוקרטיה מורכבת בכניסה לישראל; כל שיתבקש ממנו היא הצהרה שהמוצר עומד בתקן האירופי. הרפורמה מתייחסת גם למשרדי הבריאות והחקלאות, שכל אחד מהם אמור להגיש הצעת חוק מטעמו על המוצרים הנמצאים בתחום אחריותו.
הכרזה הייתה — אבל הרפורמה טרם נכנסה לתוקף. היא עומדת לפני קריאה שנייה ושלישית בכנסת, ועד להפעלתה יעברו עוד חודשים ארוכים, אבל בתחום אחד היא כבר רושמת הצלחה: הסיסמה היחצ"נית, "מה שטוב לאירופה", שהופכת אותה לכה פשוטה: עמדת בתקן של האירופאים הקפדנים? זה מספיק לנו. אלא שבפועל, בישראל כמו בישראל הדברים אף פעם לא פשוטים. שורה של בעיות, מגבלות ובירוקרטיות מעיבות כבר כעת על התוכנית הלכאורה פשוטה של ברקת.
310 חריגים מתוך 530
בינתיים, הצעת החוק מחוללת כותרות ודרמות בלי סוף, גם פוליטיות, ובנוסח שלה מוכנסים שינויים ותיקונים. בשבוע שעבר, במהלך דיון בוועדת הכלכלה בהצעת החוק של ברקת, חשף "לובי 99" — ארגון חברתי-כלכלי ללא מטרת רווח שפועל לשמירת האינטרסים הכלכליים של הציבור הרחב — כי הרפורמה מתייחסת רק לכ-220 תקנים של מוצרים שונים מתוך 530 תקנים קיימים, והיא בעצם חלקית בלבד. יו"ר הוועדה המופתע, דוד ביטן, תקף בעקבות זאת את השר ברקת, עמיתו למפלגה: "המשמעות של מה שהסברתם לציבור לא נכונה: למרות שביחסי ציבור היא מספקת פתרון מלא — הרפורמה תיתן לציבור רק פתרון חלקי".
ברקת הפגוע יצא בתגובה מיד למתקפת נגד, וטען כי "פוליטיקאים" מנסים להכשיל אותו. מקרוביו רמזו, שראש הממשלה מעניש את ברקת על כך שבאחרונה לא תמך בו באופן עיוור, כמו בחוק הגיוס. אבל באורח פלא, חלף יום, ומטעמים השמורים עימו שר הכלכלה שינה כיוון: הוא הודה לראש הממשלה ולדוד ביטן "על עזרתם לקידום הרפורמה". ומה קרה להאשמות שהטיח יום קודם? אלה, לפי ברקת החדש, כוונו בכלל למונופולים ולקרטלים שפועלים נגדו. ברקת, שרואה ברפורמה את גולת הכותרת של פעילותו כשר הכלכלה — ואולי גם את הקלף המנצח שלו בבחירות הפנימיות הקרובות בליכוד — חידד את הביקורת נגד "המונופולים" יום לאחר מכן במליאת הממשלה: "מהיום שהכרזתי שאנחנו צריכים להניע את הרפורמה התחילו הלחצים והאיומים. המונופולים שלחו אלי שליחים ואיימו עלי באמצעות פעילים פוליטיים ובכל דרך אפשרית. שלחתי את השליחים הביתה, ואמרתי להם שאני לא חייב להם שום דבר ואני לא חושש משום דבר. המונופולים התרגלו לשלוט בשוק בדיוק כך. עשרות שנים הם מפחידים את נבחרי הציבור, ואני מקבל לחצים מכל הכיוונים. אני לא סחיט".
3 צפייה בגלריה
יו"ר ועדה הכלכלה דוד ביטן: "למרות שביחסי ציבור הרפורמה מספקת פתרון מלא — לציבור היא תיתן רק פתרון חלקי" | צילום: אבי מועלם
אז מהן הבעיות איתן מתמודדת הרפורמה והאם היא באמת תוזיל את יוקר במחיה בישראל? אחת הבעיות הבסיסיות היא שמה שטוב לאירופה לא תמיד טוב לישראל. למשל, באירופה עתירת הגשמים אין כלל שימוש במי קולחין — מי שפכים בשימוש חוזר, שלאחר טיפול ייחודי מועברים להשקיה בחקלאות. משום כך, בידיעה שבמים לא נעשה שימוש חוזר, התקן האירופי מקל ומתיר שימוש בחומרים מסוימים האסורים בישראל (שבה כן מתבצע שימוש במי קולחין): מדובר בכימיקלים הנכללים באבקות כביסה, בתכשירי ניקוי ועוד, שכאשר יתערבו במי הקולחין הם עלולים לפגוע בגידולים חקלאיים. זו הסיבה שרשות המים בישראל מתנגדת לאימוץ התקנים האירופיים הרלוונטיים. משרד החקלאות מצידו מתנגד לתקנים אירופיים מסוימים למזון, שמתייחסים לשימוש בחומרי הדברה שאינם מתאימים לישראל מטעמי אקלים; לדוגמה, הם פחות עמידים בטמפרטורות גבוהות, ואימוצם יביא גם את החקלאים המקומיים לשנות את סוג ההדברה שהם משתמשים בה, לחומרים יעילים פחות לתנאים בישראל.
בנוסף, התאחדות התעשיינים דורשת שמוצרים לבניין העשויים מפלדה, כמו כבלי חשמל המוטמעים בקירות הבית, ימשיכו לעבור בדיקה בכניסה לארץ גם לאחר הרפורמה. יו"ר ההתאחדות, רון תומר: "אם יתברר שתנור אפייה אירופי פגום ויש 'ריקול' באירופה (קריאה להחזרת המוצר להחלפה או לתיקון, נ"ז) — אפשר יהיה להחזירו; אבל אם תייבא כבלי חשמל או מוצרי פלדה המשולבים בקירות במהלך הבנייה, ובהמשך יתברר שהם פגומים — גם אם יובאו בשוגג, מה תעשה אז? תפרק את הבניין? אנחנו לא מבקשים להחריג את המוצרים, אלא להמשיך לבדוק אותם בכניסה לארץ".
הדרישה של ההתאחדות חושפת בעיה נוספת הנדרשת ליישום מוצלח של הרפורמה, גם בהנחה שתעבור בהצלחה את שלבי החקיקה. לפי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, כדי לוודא שיבואנים לא ינצלו לרעה את האמון בהם ולא יצהירו הצהרות שווא, חייבת לקום מערכת אכיפה ובקרה משמעותית, שתבצע בדיקות פתע למוצרים כדי לדאוג שהם אכן עומדים בתקנים האירופיים. לדברי דוסקלוביץ, עם כל הכבוד לרצון הטוב, אין היום מספיק תקנים וכוח אדם לבצע בדיקות כאלה. בלעדיהם, בתוך זמן קצר השוק הישראלי יוצף במוצרים נחותים או כאלה המסכנים את בטיחותנו.
6,000 שקל למשק בית
רעיון הרפורמה נולד כפתרון ליוקר המחייה וכזרז שיוביל להוזלת מחירים לצרכן. ברקת, אבי הרפורמה, אף הצהיר בשבוע שעבר, כי "בלי הרפורמה אין לנו הצדקה כממשלה". אבל רבים ממבקריו מביעים ספק בתועלת שהיא אמורה להביא למשק: לדבריהם, היא לא תבטיח בהכרח הוזלת מחירים, ובכלל, הדרך לטיפול ביוקר המחיה הוא באמצעות מלחמה בריכוזיות ובמונופולים ולא בהגדלת היבוא. האמת היא שקשה לחזות מראש. את תוצאותיה של הרפורמה אפשר יהיה לדעת בוודאות רק אחרי שנה לפחות מתחילת יישומה בפועל — לאחר שיתברר אם היבואנים אכן גילגלו לצרכן את העלות שנחסכה מהם בחסותה, או שפשוט העבירו אותה לכיסם. זה כבר קרה בעבר גם ביבוא החמאה: כשהממשלה הוציאה אותה מפיקוח וביטלה את המכס עליה בטיעון של מלחמה ביוקר המחייה — המחירים זינקו לשמיים, והנהנים היחידים היו היבואנים, שעשו קופה יפה מההוזלה.
מול איגוד לשכות המסחר, המייצג את היבואנים, שמברך כמובן על הרפורמה ועל ההקלה הבירוקרטית שתוריד להם עלויות, מבקרי הרפורמה מלינים על כך שהיא לא כוללת סעיף מחייב, שיוצר קשר בין ההקלות שמהן ייהנו והעלויות שייחסכו מהם, לבין המחיר הסופי שבו יימכר המוצר לצרכן. רון תומר מהתאחדות התעשיינים: "אם באמת רוצים להוריד את יוקר המחיה, יש להוריד את מחיר מחוללי האינפלציה האמיתיים — מים, חשמל, ארנונה וכו' — כמו שאמר ראש הממשלה נתניהו ערב הבחירות האחרונות, כשיצא בהבטחות לאומה שיילחם ביוקר המחיה. במקביל, צריך לעשות תוכנית חירום לענף הבנייה, להורדת מחירי הדיור ועלויות החינוך לילדים, כי זה מה שבאמת פוגע בזוגות הצעירים".
3 צפייה בגלריה
יו"ר התאחדות התעשיינים, רון תומר: "אם כבלי חשמל המשולבים בקירות יתבררו כפגומים — מה תעשה? תפרק את הבניין?" | צילום: טל שחר
במסיבת עיתונאים שערך ברקת בשבוע שעבר, שבה הצהיר רשמית על הרפורמה, הוצג שקף, לפיו היא עשויה לחסוך לכל משק-בית סכום ממוצע של 6,000 שקל. זאת בהנחה שהמחירים ירדו. כשנשאל ברקת מה מבטיח שכך אכן יהיה, אמר כי הפשטות שתאפשר הרפורמה ביבוא מוצרים תצרף למעגל עוד יבואנים חדשים, התחרות בשוק תגדל וכתוצאה מכך ירדו המחירים. אופטימי.
ביחס לטענה לפיה 310 מתוך 530 התקנים הישראלים הוחרגו בכלל ולא נכללו בהצעת הרפורמה אמר ברקת, כי מדובר רק בשלב ראשון למהלך, שבו העדיף לכלול את התקנים הרלוונטיים למוצרי צריכה, והם מתייחסים למוצרים שמשקלם בסל של הצרכן גבוה. לגבי שאר התקנים, הסביר, רובם באחריות משרדים אחרים, כמו החקלאות והבריאות.
ההערכה היא, כי יידרשו עוד שנה וחצי עד שנתיים וחצי עד שכל 530 התקנים הישראליים ייכללו ברפורמה. ויש גם מכשול נוסף שעדיין לא נפתר — השאלה מה יהיה דינם של התקנים האירופים הסותרים הוראות קיימות של רשויות או משרדי ממשלה. ברקת דורש כי התקן האירופי יגבר אוטומטית על הדינים הסותרים, משרד המשפטים מתנגד.
גם אם תיפתר הבעיה הזו, עדיין יישאר תלוי ועומד סימן השאלה הגדול ביחס לרפורמה: כמה מוצרים או תקנים יוחרגו ממנה בטענות כמו שמירה על בטיחות הצרכן? האם מדובר בבודדים, בעשרות או במאות חריגים, שמשמעותם המעשית תהיה ריקון מתוכן של חלק משמעותי מן הרפורמה? לצורך כך תוקם ועדת חריגים בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, הכלכלה והבריאות, שאליה יוגשו לאישור בקשות ההחרגה. כבר עכשיו הכריז משרד הבריאות כי מזון תינוקות, למשל, לא ייכלל ברפורמה בשל רגישותו והדאגה לבטיחות.
מה מותר לייבא במסגרת הרפורמה?*
מוצרים לילדים בקבוקים וכלי אוכל לתינוקות, חיתולים, צעצועים לילדים מעל גיל שלוש, ריהוט
מוצרים לבית ולמטבח סירי לחץ, כפפות, מנורות, מדיחי כלים, מקררים, מזגנים, שואבי אבק, מכונות כביסה ויבוש, תנורים, טוסטרים, טלוויזיות, ציוד מחשבים, קומקומים, אוגרי מים, מפסקי מגן, אופניים, טמפונים
מוצרי מזון פסטה, לחמים, קפה, מלח, סוכר, פירורי לחם, שוקו, דגני בוקר, פיצוחים, חטיפים מלוחים, תבלינים, פופקורן למיקרוגל, עוגיות, אורז
מה לא ייכלל במסגרת הרפורמה?
מוצרים בסיכון גבוה לבטיחות הציבור או הסביבה, כמו ציוד רפואי ומוצרי חבישה, מזון לתינוקות, ציוד הרמה, מעליות, מוצרי בנייה, ציוד גילוי וכיבוי אש ועוד. וכמובן, מוצרים שעליהם תכריע ועדת החריגים שתוקם
* רשימה חלקית לפי משרד הכלכלה
