בין נבחרת שעוד לא הבקיעה בעצמה שער שדה, לבין אחת שהוציאה מעצמה את המינימום ובקושי ניסתה, עדיף כבר לקבל את הראשונה ברבע גמר היורו. המשחק בין צרפת לבלגיה היה אמור להיות השיא של השמינית, אבל למעשה המשיך בקו ישיר את מה שראינו משתי הנבחרות האלה בשלב הבתים. עייפות, כבדות, רחוקות משיאן, לא מדויקות ואפילו מעט כבויות. ה-0:1 היה לפחות מוצדק.
הבעיה הצרפתית משלב הבתים נמשכה: אם במשחקים הקודמים דווקא אנגולו קאנטה היה זה שהגיע למצבים, הפעם זה היה חברו לקישור האחורי אורליאן צ'ואמני, שפעם אחר פעם בעט גבוה ממצבים טובים. קיליאן אמבאפה לא מרגיש נינוח עם המסכה ומכוסה היטב, אנטואן גריזמן עובר טורניר בלהות, וצרפת צריכה יותר משחקני הקו השני – מה שהיא לא מקבלת. למזלה, החילוף היחיד של דידייה דשאן הצליח, עם ניסיון בעיטה של רנדל קולו מואני שהבלם הבלגי יאן ורטונגן הסיט לרשת. למי שסופר, שלושת השערים של צרפת ביורו נראים כך: שני עצמיים, פנדל אחד.
זה לא שהיא לא משחקת כדורגל – רואים קו מחשבה מאחורי המהלכים, ההגנה שלה פנטסטית וקשה מאוד להתמודד איתה במרכז השדה. העניין היחיד הוא הפער מהפוטנציאל. לא בטוח שזה נובע מהיכולת של אמבאפה, כי עוד לפני הפציעה בסיום המשחק הראשון מול אוסטריה הוא לא היה בשיאו. הדברים החסרים הם שטף וחדות, ומוזר שדשאן מסרב לוותר על אדריאן ראביו שתוקע את המשחק ולא מתפקד מתחילת הטורניר. שחקן של מאמן עד הסוף, אבל בלי הצדקה אמיתית.
הבחירה ההזויה בדומניקו טדסקו כמאמן הנבחרת לא הצליחה עבור בלגיה. עזבו את הסכסוך עם תיבו קורטואה – טדסקו היה מקובע לאורך הטורניר, נדבק לשחקנים שגמרו את הסוס כמו ורטונגן ויאניק קראסקו, ייבש את הצעירים המבטיחים יוהאן בקאיוקו, אסטר וראנקס וארתור ורמירן, ואתמול הבהיר מה הכוונות שלו כאשר המהלך היחיד שביצע לפני השער היה חילוף הגנתי, שבודד עוד יותר את רומלו לוקאקו שנלחם לבדו בבלמים המעולים של צרפת. לקווין דה בריינה, שבאמת ניסה הכל ויצר שתי הזדמנויות מצוינות, מגיע יותר. עכשיו, לכו תדעו אם ימשיך בכלל בנבחרת. הוא כבר בן 33, ובמקום להיות בפנים של ההצלחה, הקשר הגאון מקושר יותר ויותר עם פספוסים.
צרפת: מניאן, קונדה, אופמקאנו, סאליבה, הרננדז, קאנטה, צ'ואמני, ראביו, גריזמן, תוראם (62 קולו מואני), אמבאפה. בלגיה: קסטלס, קסטאן (88 דה קטלאר), פאס, ורטונגן, תאט, אוננה, דה בריינה, קראסקו (88 לוקבאקיו), אופנדה (63 מנגאלה), דוקו, לוקאקו. (יאיר קטן)
