נציגי הימין בוועדה לבחירת שופטים טענו שהם מקבלים אגרוף בבטן. ביום חמישי לפני שבועיים, שעה לאחר שהסתיימה הישיבה שבה נבחרו שופטים לבתי הדין לעבודה, שמעו יו"ר הוועדה שר המשפטים יריב לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר את הודעת בג"ץ המורה לשר להשיב לעתירה בשאלה מדוע אינו מקיים הצבעה על בחירת נשיא לבית המשפט העליון. הדיון הנפיץ יתקיים בסוף יולי. "העליון רומס את רצון הציבור", הגיבה על כך השרה סטרוק.
1 צפייה בגלריה
מימין: בהרב־מיארה. מסרבת לייצג את השר שהם. אני כפוף לחוק, נקודה סטרוק. העליון רומס את רצון הציבור
(צילומים: עמית שאבי, יואב דודקביץ)
נציגי הימין טוענים שלאחר שהוועדה הגיעה להסכמות על בחירת שיא של 150 שופטים לשלום ולמחוזי – "הוכחה ששיטת ההסכמות עובדת ולא צריך איומים של הכרעת בג"ץ" – הוצאת הצו לגבי בחירת הנשיא נתפסת מצידם כצעד כוחני של העליון. לדעתם, לא זו בלבד שבג"ץ נגוע בניגוד עניינים בנושא - אלא מדובר בצעד שמולו אין לשר כל סיכוי. מה עוד שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרבת לייצג את עמדת השר ותגיש עמדה מנוגדת. "ההחלטה צפויה ומחפירה", אומרים בקרבת שר המשפטים. בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא אמר השר: "לצערי, יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור, המשקפים את הכרעת העם בבחירות".
הצעת הימין בוועדה לפתור את בחירת הנשיא ושופטי העליון ב"דיל", דווחה לראשונה במוסף זה. יש לו ארבעה ראשים – בחירת נשיא לעליון (יצחק עמית) על פי עקרון הסניוריטי; בחירת שלושה שופטים – שניים שמרנים ואחד ליברלי; בחירת שופטי מחוזי לירושלים (כולל כנראה מי שהפכה סמל המחלוקת - השופטת ג'ויה סקפה-שפירא) ובחירת נציב התלונות על שופטים. אלא שלמרות מסעות הדילוגים של מנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל, הנהנה מאמון שני הצדדים, שופטי העליון לא רואים דיל באופק.
מי שמצוי במתרחש אומר שאף שהשופטים חברי הוועדה – מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים דפנה ברק-ארז ונעם סולברג – מוכנים לשקול כל מועמד לעליון ולהגיע להסכמות, עד כה לא הציג להם השר לוין מועמד העומד ברף הנדרש לבחירה של מי שהם רואים "סמלי המדינה". מקור משפטי רם דרג הוסיף שהמועמדים שהשר הציג תומכים ברפורמה המשפטית שלו ומשכך אינם מכירים בכללי המערכת. פוגלמן ולוין אינם מגלים לציבור מיהם השניים, אך מדובר ביועץ המשפטי של "קהלת" ד"ר אביעד בקשי ובד"ר רפי ביטון.
+++
איך הפכה בחירת נציב התלונות חלק מהדיל לעליון? הנציב היוצא השופט העליון בדימוס אורי שהם סיים את כהונתו בסוף אפריל. מצדדי המהפכה המשפטית, ובהם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן, השר לוין ושרת ההתיישבות סטרוק, סבורים שגם במשרה הזו נדרשת רפורמה. כך גם סברה השבוע הממשלה שתמכה בהצעת החוק בנושא של רוטמן, שעברה שלשום בקריאה טרומית בכנסת.
קואליציית המהפכה ו"המשילות" גורסת שבית המשפט העליון לא יהיה מעורב בבחירת הנציב – שהיה עד כה תמיד שופט עליון בדימוס. לפי רוטמן, די במשפטן בעל 15 שנות ותק ללא כל ניסיון שיפוטי. או כפי שאומר ח"כ רוטמן: "לא נקבל עוד מצב שבו גורם מבוקר יכתיב את זהות המבקר". לכן במקום שהנציב ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, הכוללת שלושה שופטי עליון, הם מבקשים שהנציב ייבחר על ידי הכנסת, ברוב מיוחס ובהצבעה חשאית. כלומר, העברת הבחירה של מי שיכול לפעול להדיח שופטים - לידי הפוליטיקאים.
השבוע התברר כי גם להסכמות בעניין הנציב אין סיכוי. מ"מ הנשיא פוגלמן עומד על רגליו האחוריות בסוגיה. בדיונים פנימיים הביע דעתו שהנציב חייב להיות שופט שצמח במערכת מהשלום וטיפס עד העליון. לשיטתו, רק שופט עתיר ניסיון מבין וחש את השפיטה. הוא למד על בשרו כיצד מתנהל דיון באולם, איך ומתי עולים הטונים, מתי השופט לא בסדר ומתי המתלוננים לא בסדר. אדם שיוצנח לערוך ביקורת על המערכת לא יוכל להבין אותה. שופטים בדימוס בעליון רואים בדרישת רוטמן והימין בוועדה חלק מהמהפכה המשפטית: "ניסיון נוסף ליצור דה-לגיטימציה להתנהלות המערכת כדי לנתץ אותה", הם אומרים.
מה שיוצק חומרי בעירה למאבק הימין זו פרשת שופט העליון ח'אלד כבוב, שנציב התלונות קבע שכשל אתית בעניינים הנוגעים לבני משפחתו. אף על פי כן, סטרוק ממשיכה לנהל מערכה להדחתו. סיכוייה, אגב, נמוכים: ההערכה היא שאפילו לוין לא ייתן יד להדחת השופט המוסלמי הראשון בעליון, שמעל הכל נחשב שופט יעיל ומצטיין.
+++
שני דיונים תחת הכותרת "ישיבת פיקוח בנושא התנהלות נציבות תלונות הציבור על שופטים", שנערכו בוועדת החוקה שניהל היו"ר רוטמן, שיקפו את מאבק הכוח על השליטה במערכת המשפט. ראשון הדוברים, לא במקרה, היה עו"ד יותם אייל, איש "הפורום המשפטי למען א"י": "שתי הבעיות העיקריות בנושא הנציבות: האחת, מעורבות השופטים במינוי; והשנייה, מינוי שופט לתפקיד. ממונה לתפקיד אדם שהתפקיד שלו הוא לבדוק תלונות נגד חבריו. הדבר הזה לא מחויב על פי חוק, המגדיר שצריך להיות בעל כשירות מינוי לתפקיד שופט עליון. יש מספיק אופציות שהן לא שופט בדימוס למלא את התפקיד הזה, כדי לעצור את ניגוד העניינים".
"מובילים כאן מהפכה משטרית על סטרואידים", אמרה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). "המאמצים שלכם לסרס את הרשות השופטת כוללים הקפאה דה-פקטו של נציבות התלונות על השופטים, כשהשאיפה היא שינוי זהותו ואופן מינויו של הנציב". והוסיף חברה לסיעה ח"כ יואב סגלוביץ: "המטרה הייתה ונשארה שופטי בית המשפט העליון".
הנציב היוצא אורי שהם העיד: "מבחינתי יש נתק מוחלט בין התפקיד שלי לבין שופטי בית המשפט העליון. גם חבריי, קודמיי, הנציבים הקודמים, וגם אני טיפלנו בתלונות על בית המשפט העליון בצורה הכי אובייקטיבית, הכי ישרה, הכי נכונה לפי שיקול דעתנו. לא נקטתי גישה מרוככת כלפי אף אחד מהשופטים, ומבחינתי העבודה נעשתה בצורה המקצועית ביותר. אני לא רואה שום אפשרות לטענה שאומרת ששופט בית משפט עליון לא יוכל לבדוק את שופטי בית המשפט העליון כי הוא ישב איתם בכהונה. מרגע שהתמניתי, אני כפוף לחוק, נקודה. אני לא כפוף לוועדה שמינתה אותי ולא כפוף לאף אחד מבחינה מקצועית, אין פה שום ניגוד עניינים עם אף אחד".
במצב הדברים עתה ובתיאום עם השר לוין שינס ח"כ רוטמן מותניים, והעביר במהירות את הצעת החוק שלו להשלמת חקיקה בוועדה בראשותו. הוא נחוש לסיים את החוק במהלך החודש הקרוב, עד ליציאת הכנסת לפגרה. ההערכה במערכת המשפטית היא שאם יעבור החוק במתווה הנוכחי שלו ללא הסכמת הרשות השופטת (כלומר פוגלמן), הוא יאותגר בבג"ץ בטיעון שאינו חוקתי.
מספיק היה לקרוא בחוות דעתה של המשנה ליועמ"ש אביטל סומפולינסקי את הקביעות שייטענו בבוא העת על ידי הרשות השופטת בבג"ץ: "יש בהליך המוצע כדי לפגוע במוסד הנציב ובאמון הציבור בו, ולהוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה, אף שלא ברור מהי ההצדקה לכך ואיזו תכלית עקרונית או מעשית הדבר משרת... בחירה של נציב התלונות על ידי הכנסת אינה מתאימה למבנה המשטרי... יש להתנגד להצעת החוק משהיא פוגעת בעקרונות יסוד".
