כמו רבים מתושבי ישראל, גם אבישג בוכריס (20) עברה טלטלה לפני שמונה חודשים כשפונתה מביתה ביישוב שלומי למלון "דן בוטיק" בירושלים בשל המצב הביטחוני.
"היינו בדיכאון בהתחלה", היא מודה, "אבל אחרי כמה חודשים התרגלנו. עובדי המלון, גם תושבי ירושלים בכלל, נתנו לנו להרגיש בבית מהרגע הראשון. יש רגעי שבירה וגעגועים ליישוב, לבית ילדותי, לחברים ולשגרה, אבל אני בוחרת לראות את הדברים הטובים ולזכור את זה כחוויה".
בוכריס מציירת מגיל צעיר. גם בחדרה הקטן במלון היא ממשיכה ליצור, ובאמצעות האמנות היא מספרת לעולם על האתגרים שהיא עוברת, על עולמה הפנימי, על מחשבותיה ורגשותיה כצעירה שנעקרה מביתה. "אני מרגישה שכך אני הופכת את הקושי הגדול ללידה מחדש", אומרת אבישג, "בהתחלה הציורים היו בעיפרון, צבעים אפרוריים, מתים. ציירתי דמויות בלי ידיים ובלי פה. בזמן האחרון הציורים נהיו צבעוניים יותר. היצירות שיוצאות לי כאן בירושלים הן עמוקות. מרגישים את הכאב דרך כל יצירה". ב-19 ביוני, בדיוק כשחגגה את יום הולדתה ה-20, התקיימה תערוכה במרכז "מתן" בירושלים שבה הוצגו ציוריה של אבישג. "התערוכה הייתה מרגשת מאוד", היא מספרת, "כולם הרגישו את המסרים שבוקעים מהציורים. זה היה יום עוצמתי עבורי, עבור משפחתי ועבור כל התושבים המפונים משלומי שכבר הפכו למשפחה ובאו לפרגן".
משה ליאוןצילום: אלכס קולומויסקיהתערוכה שלה נקראת "עוף החול", כשמו של היצור האגדי שכל פעם נשרף ונולד מחדש. היא מסבירה כי השם מסמל לא רק את סיפורה, אלא את סיפורו של העם כולו. "אני רוצה להודות ליוסי מורלי מדוברות העירייה, שסייע רבות בעניין", אומרת בוכריס, ומוסיפה: "הענקתי למחלקת הרווחה בירושלים ציור שמשקף אלימות נגד נשים ומזכיר מאוד את החטופות ואת מה שעבר עליהן". ראש העיר, משה ליאון, אמר כי "בעינינו, אבישג ומשפחתה הם ירושלמים מן המניין. אנחנו מארגנים לה בימים אלה חלל עבודה במבנה של העירייה ואגף התרבות נמצא במגעים מול מוסדות אומנות בעיר כדי שהיא תוכל להשתלב בלימודים באחד מהם".
