מדובר בסיפור בלשי, שמעורבים בו עבריינים, כסף גדול, מסע לחו"ל וגם אוהבי בעלי חיים במשימה להצלת צב נדיר שהוברח לישראל במטרה למכור אותו בכסף גדול. בשיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, מג"ב, יחידות מודיעין ומשטרת ישראל, הוא אותר ונשמר בגן החיות התנ"כי עד העברתו לשווייץ - לשם נגיע בהמשך. בסמוך לבית הצ'יטה, מאחורי שתי דלתות ברזל וחמישה מנעולים כבדים, שומרים על האוצר. תכירו את אדמונד, צב גלאפגוס.
במבט ראשון אדמונד לא נראה כל כך מרשים. למעשה, הוא לא נראה בכלל. אחרי כמה דקות של חיפושים בין השיחים בחלקה הסודית מגיע אוריאל נורי, המטפל של אדמונד, עם הצב הנדיר, שאי-אפשר לשכוח את נסיבות הגעתו לגן החיות. "לצערי הציד הלא חוקי הוא עיקר העבודה שלנו", מסביר אורי לניאל, ראש תחום חיות בר בשבייה ברשות הטבע והגנים. "את הצב הזה תפסנו אצל עבריינים במבצע מיוחד בעקבות מידע מקדים. היה ברור שצב גלאפגוס לא יכול להישאר בישראל כי הוא לא קיים בארץ. נאלצנו להעביר אותו בין מקומות מסתור כי חוליית העבריינים חיפשה אותו".
למה להבריח צב?
"זה חלק מתופעה רחבה, כמו גור האריות שהגיע לא מזמן לישראל ונתפס בבית פרטי של עבריינים. יש אנשים שמוכנים לשלם המון כסף כדי להחזיק חיה אקזוטית, צב סופר נדיר, ולהגיד 'רק לי יש אותו'. צב כזה נמכר ביותר מ-150 אלף שקל. חיות בר הן הסחורה הכי מבוקשת בשוק השחור אחרי סמים ונשק, מה שמושך גורמי פשיעה שמגלגלים סכומים אדירים של כסף. סחר כזה גורם לצמצום המגוון הביולוגי, מכניס מינים פולשים ופוגע במינים נדירים. על כל אדמונד שמגיע לפה בשלום, יש המון חיות שלא מצליחות לשרוד את המסע".
ולכן, למרות האהבה והדאגה שמרעיפים עליו בגן החיות התנ"כי, אדמונד יועבר לגן חיות ייחודי בציריך, שם יעבור סדרת בדיקות כדי לאתר את מוצאו ולהמשיך את תוכנית הרבייה שלו, בשווייץ או במקום אחר בעולם. "בסופו של תהליך ארוך ומורכב הגענו להחלטה שאדמונד יהיה חלק מגרעין הרבייה של צבי הגלאפגוס בשווייץ ויקבל את השימור הכי נכון עבורו", מסבירה נילי אבני מגן, וטרינרית ראשית בגן החיות התנ"כי. "מדובר במין נדיר שגם בגני חיות לא מרבים להחזיק. בתור התחלה היינו צריכים לוודא שזה באמת גלאפגוס, ולשם כך נעזרנו בארגון גני החיות האירופי ובפרופ' גילה כחילה בר-גל מהאוניברסיטה העברית.
"השלב הבא היה ליצור קשר עם גן החיות בשווייץ, ששמח לעזור לנו ולקבל את אדמונד לתוכנית לריבוי צבי הגלאפגוס. אחר כך התחילה הבירוקרטיה של העברת בעלי חיים בין מדינות, היתרים ובדיקות רפואיות שצריך לעשות לפני שמכניסים את הצב לגרעין הרבייה. אין בארץ מעבדת בדיקות, אז הקמנו אחת מאפס, והכל בשביל צב אחד קטן וחשוב. בסוף התהליך תיאמנו את השינוע של אדמונד לציריך בצורה הכי מהירה, ובעוד כמה ימים ניפרד ממנו ונאחל לו הצלחה בהמשך הדרך".
+++++
חמישה ימים אחרי, השעה שלוש בלילה, אזור העמסת המטענים של אל על בנתב"ג. מחכים לשני העובדים שאמורים להביא את אדמונד למטוס ולהספיק לעבור תהליך בדיקות קפדניות לפני ההמראה. בשיחת טלפון לחוצה מספר לי אורי מרשות הטבע והגנים, שיש בעיה רצינית והם יאחרו לפחות בשעה. הוא לא מוכן להסביר בטלפון מה קרה.
אחרי שעה וחצי של כסיסת ציפורניים אורי מגיע עם שחר קארה, מטפל ראשי בגן החיות התנ"כי. "איזה לילה" שחר מספר במבוכה. "הגעתי לגן החיות, נכנסתי לכלוב של אדמונד, ופשוט לא מצאתי אותו. הוא התחפר איפשהו וכבר הייתי בסרטים שגנבו לי אותו, זהו, העבריינים מצאו אותו. הקפצתי את כולם, הבאתי את המטפל שלו באמצע הלילה וחיפשנו אותו ביחד יותר משעה עד שדרכתי עליו והוא השמיע קול. להגנתי ייאמר שהיה חשוך והכל היה מלא בצמחייה".
אפשר לנשום. שבתאי לוי, מנהל יחידת התפעול המבצעי בחטיבת המטענים של אל על, מסביר לנו על המשך התהליך: "הצב יוחזק בינתיים באזור מאובטח ויגיע למטוס שעה לפני ההמראה עם פיקוח של מסוף המטענים שלא יוריד ממנו את העיניים. זה צב נדיר, יקר, שמים עליו אקסטרה תשומת לב. הטסת בעל חיים זה עסק מורכב שמלווה בהמון פרוצדורות, ואנחנו דואגים שיהיה לו נוח בטיסה. הטסנו בעבר אריות, קרנפים, ג'ירפות, אבל צב נדיר לא יצא לנו. זה מרגש מאוד, במיוחד בתקופה כזאת. להראות לעולם שאנחנו שותפים למשהו טוב".
כצפוי, הנוכחות של אדמונד מסקרנת את כל הנוכחים בעלייה למטוס. העובדים מוציאים את הסמארטפונים כדי לתעד את המטען המיוחד, ואפילו הקברניט נדב ערד יורד כדי להבין על מה המהומה. "זו הפעם הראשונה שיוצא לי להטיס צב", הוא מתפעל.
"יש לנו כל הזמן דברים מיוחדים בתא המטען", מספר טייס המשנה אופיר, "תרופות נדירות, אנשים שמביאים לארץ לקבורה, ועכשיו צב". נדב מוסיף: "זו תקופה מאוד עמוסה באל על, טסים הרבה, מחברים את ישראל לעולם כמה שאפשר. מדינת ישראל נמצאת בתקופה לא פשוטה ואנחנו משתדלים להיות הגשר שיחבר את החברה. את העם היהודי לארץ ישראל".
אנחנו נוחתים בציריך אחרי טיסה נעימה. אורי ושחר מיד בודקים מה מצבו של אדמונד ושמחים למצוא אותו בריא ושלם. מחוץ לשדה מחכה לנו רכב איסוף של גן החיות. זואי, האחראית על העברת החיות מרחבי העולם אל גן החיות בציריך, מקבלת את פנינו. "זה רגע שממש חיכינו לו, להכיר את העובדים הישראלים ואת הצב. אנחנו מתרגשים לדעת אם זה צב או צבה, מה הזן שלו, כולם מדברים רק עליו".
+++++
אנחנו משאירים את אדמונד בידיים טובות ועושים סיבוב בגן החיות שנחשב לאחד המרהיבים בעולם. דומיניק ריזור, עובד בגן החיות, מסביר: "יש לנו פה 6,000 חיות מ-350 זנים. יש פה פילים אסיאתיים שנמצאים באזור מיוחד, סוואנה עם ג'ירפות, קרנפים וזברות. יש את אזור מדגסקר, שמדמה את יערות הגשם. וכמובן צבי הענק. אנחנו גן החיות הראשון שהתעסק בתוכנית הרבייה של הזן הנדיר הזה. הצב הישראלי שהגיע מאוד ריגש אותנו".
שחר ואורי הם צמד שנשלח כל הזמן למשימות מיוחדות יחד: "המסע האחרון שעשינו היה עם גור אריות שנתפס בישראל. הובלנו אותו לדרום-אפריקה וזה היה אחד הדברים הכי מטורפים שעשינו. ראינו איך הוא הופך מחתול קטן אצל משפחת פשע לאריה אמיתי".
איך היחס אליכם בתקופה כזו?
אורי: "בכל המסעות אנשים ממש נדהמים מהטיפול שלנו בחיות. ישראל היא אחת המדינות שמשקיעה הכי הרבה בתחום חיות הבר, בשיקום בעלי חיים. גם פה בציריך הם היו בהלם שיש אצלנו שיתוף פעולה בין הרגולטור לבין גני החיות. זה לא מובן מאליו בכלל".
שחר: "בתחום בעלי החיים אין מקום לפוליטיקה".
ביום השני אדמונד מתרגל למזג האוויר הקריר של שווייץ, ואנחנו הולכים לפגוש את המשפחה החדשה שלו בכלוב של צבי הגלאפגוס. איבן המטפל מסביר: "יש 15 תתי-זנים של צבי גלאפגוס שונים בצורה ובשריון שלהם. עכשיו נחכה להבין מי הוא אדמונד. אולי הוא שייך לתת-מין שלא נמצא בגן החיות ותתחיל שושלת שונה לגמרי. זה הכי מרגש שיש".
מה מיוחד בצבים האלה?
"הם גדלים לאורך כל החיים שלהם. הגדול ביותר פה זה ג'מבו, ששוקל 400 קילו. יש להם אופי מיוחד, כמו של איש מבוגר וחכם. למרות המשקל המטורף הם מאוד עדינים, נדיבים אחד לשני, לא אלימים, וזה מה שכל כך מיוחד בזן הזה, שהמון אנשים באים לראות".
אנחנו נכנסים לכלוב של הצבים, והנשימה נעתקת למראה עשרה צבים, ארבעה ענקיים ועוד שישה קטנטנים. כבדי משקל אבל מאוד זריזים, בלי שיניים, רק חניכיים ועיניים גדולות ועדינות. הם מיד ניגשים אלינו, מותחים את הצוואר עד שהם מגיעים לגובה של אדם ממוצע, ואז קופאים כמו פסלים. המטפל שלהם מסביר שהם מבקשים ליטוף. בהתחלה אנחנו מהססים, אבל מהר מאוד כולנו מתאהבים בחיה הזו, הגדולה והעדינה, שרק רוצה ליטוף.
"מסע של כמעט שנה שלמה מגיע עכשיו לסיומו" אומר שחר. "אין מרגש מזה". אורי: "אחד הדברים שעזרו לדרווין לפתח את התיאוריה ששינתה את ההיסטוריה האנושית, זה הטיול שלו לאיי גלאפגוס והמפגש עם הצבים. הוא שם לב שבכל אי הצבים פיתחו שריון שונה בהתאם למקום. לימים, המידע הזה שימש אותו כשפיתח את תורת האבולוציה".
אז כולנו התפתחנו בעצם מהצב?
"לא סתם צב, צב גלאפגוס". •
אורי לניאל, ראש תחום חיות בר בשבייה ברט"ג: "חיות בר הן הסחורה הכי מבוקשת בשוק השחור אחרי סמים ונשק. על כל אדמונד שמגיע לפה בשלום יש המון חיות שלא שורדות את המסע"
שחר קארה, מטפל ראשי בגן החיות התנ"כי: "המסע האחרון שעשינו היה לדרום-אפריקה עם גור אריות שנתפס בישראל. ראינו איך הוא הופך מחתול קטן אצל משפחת פשע לאריה אמיתי"
