חודש יוני האחרון היה גם החם ביותר מתחילת המדידות בישראל. הוא כלל מספר גלי חום, בהם נשברו מספר שיאי טמפרטורה. וזו רק ההתחלה. אם פליטת גזי החממה תימשך, עד שנת 2100 צפויות ערים רבות ברחבי העולם להתחמם בעוד 4 מעלות צלזיוס.
הפתרון המתבקש: צל, וכמה שיותר ממנו. ההבדל בין אזור מוצל ללא מוצל יכול להיות 5 מעלות, לא פחות.
אז מה צריך לעשות כדי שיהיה כאן צל? דוח חדש של "אדם טבע ודין" סוקר את מצב הצל במדינת ישראל, לקראת הצעת חוק שיגיש בנושא ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד). ההצעה מבקשת לקבוע חובת הצללה של לפחות 50% במרחב הציבורי הפתוח בישראל - בעיקר במדרכות, בשבילי אופניים, באזורי המתנה לצידי מעברי חציה ותחנות תחבורה ציבורית.
ההצעה של "אדם טבע ודין" יחד עם ח"כ להב-הרצנו, תחייב הגשת "נספח צל" לתוכניות בנייה שיגדיר לפחות 50% הצללה במרחב הציבורי הפתוח בתוכנית.
אבל עד שצל יהפוך לחובה ולא מותרות, לפחות בעיני המדינה, צריך להבין כמה מכרעת ההשפעה של הצללה על חיינו. במסמך שפרסם ב-2019 משרד הבריאות, נכתב כי הצללה בישראל יכולה להוביל להפחתת תחלואה ותמותה, וזאת על ידי הפחתת הסיכון לסרטן עור באמצעות צמצום החשיפה לשמש, למשל. כמו כן, הצללה מובילה גם לחיסכון באנרגיה, עלייה במסחר ברחובות ראשיים, הפחתת זיהום אוויר ועוד. לפי חישוב של המשרד, 100 מ"ר של רחובות או שדרות מוצלים, יפיקו ערך של 935,000 שקל לשנה.
אורלי בביצקי, ראש תחום חוסן אקלימי באדם טבע ודין אומרת שאת חשיבות הצעת החוק אפשר להבין כשיוצאים החוצה לחמש דקות. "לקראת סוף המאה אנחנו אמורים לקבל כ-90 ימים בשנה עם טמפרטורה מעל 35 מעלות", מזהירה בביצקי. "זה עומס חום קיצוני. ברגע שהגוף נמצא בטמפרטורה גבוהה מזו שלו, מתחילה פעילות פיזיולוגית שפוגעת בבריאות".
בתחילת 2022 אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית להצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצים. מדובר היה בהחלטה גרנדיוזית, אבל בסופו של דבר היא לא הפכה לחוק. "אפשר לקבל הרבה מאוד החלטות, מאוד נחמדות, אבל לא חייבים לממש אותן", אומרת בביצקי. "לכן אנחנו מבקשים להעביר חלק מהחלטת הממשלה כחוק, כדי שנגיע לשלב הביצוע. החלטת הממשלה נתנה מספרים נהדרים. דיברה על 50% הצללה ברחובות ראשיים ומקשרים, אבל המצב כיום הוא שאנחנו על פחות מחצי אחוז הצללה".
בעיריית תל-אביב ניסו לשפר את מצב ההצללה בעיר במטרה לעודד רכיבה על אופניים, הליכתיות ושימוש בתחבורה הציבורית, לטובת כלל משתמשי הדרך. הם פרשו רשתות צל במספר נקודות חמות, בעונה החמה, נטעו עצים בפארקים ובשדרות, והעירייה גם חילקה לתושבים עצי פרי מותאמים לאקלים המקומי לנטיעה. בגשרים, שבהם לא ניתן לטעת עצים, עשו פיילוט לפרגולות הצללה.
"הצללה של המרחב הציבורי היא קריטית בעידן של שינויי אקלים", אומר ח"כ יוראי להב-הרצנו. "העתיד יהיה יותר חם, והטמפרטורה במרחב העירוני צפויה להמשיך לעלות. הצללה אמורה לחזק את החוסן החברתי והכלכלי של הציבור. היכולת לנהל את חיי היום יום במרחבים העירוניים תלויה בהצללה. ואין ספק שלעצים יש חלק קריטי בכך".
בהחלטת הממשלה מ-2022 ביקשו להגיע לכיסוי צל עצים של 70% (צל עצים רציף) במדרכות עד לשנת 2040. אבל כשבוחנים שאילתא אחת שח"כ להב-הרצנו הגיש למשרד החקלאות, מגלים עד כמה הנושא באמת מעסיק את הממשלה הנוכחית. הח"כ ביקש לדעת כמה תלונות הוגשו למשרד החקלאות על כריתות לא חוקיות של עצים בשנים האחרונות וכמה קנסות הוטלו. מתברר שהמספרים ירדו עם השנים. ב-2021 ניתנו 47 קנסות בשווי 193 אלף שקל, אבל ב-2023 רק 17 קנסות בשווי 248 אלף שקל. במשרד החקלאות הסבירו כי בחלק ניכר מהתיקים לא השלימו את הטיפול, בשל התארכות הטיפול התיקים הפליליים והיעדר כוח אדם.
"עצים הם חלק קריטי בפתרון משבר האקלים", אומר להב-הרצנו. "הצעת החוק מחייבת את המתכננים לאזן את הפיתוח והבינוי עם צרכים סביבתיים. זו דרך נכונה וברת קיימא לתכנן את המרחב הציבורי, כדי שאזרחי ישראל במאה ה-21 יוכלו להתנהל שם ולא יסתגרו בבית וינועו ממזגן למזגן".
