ראש השב"כ רונן בר הציג אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו את ממצאי תחקיר שחרור מנהל בית החולים שיפא מחמוד אבו-סלמיה. לפי שב"כ, במסגרת התחקיר הופקו לקחים בנוגע לפורומים שבהם יאושרו מעתה שמות של עצירים שישתחררו לאור מצוקת מקומות הכליאה. בנוסף, "מנהל בכיר" קיבל הערה פיקודית.
הלקחים גובשו לאחר שזמן קצר אחרי השחרור של המנהל, שעמד בראש בית החולים שהפך לסמל השימוש של חמאס במתקנים רפואיים ברצועת עזה, התברר כי איש מבכירי מערכת הביטחון או המדינה ידע על הכוונה לשחררו. תחילה הכחיש השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שידע מכך, על אף ששב"ס נמצא תחת אחריותו, ובהמשך הבהיר גם שר הביטחון יואב גלנט שלא עודכן, וכך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר מכן התברר כי גם בר עצמו לא ידע על השחרור, שהתקבל בדרגים נמוכים בארגונו וללא הליך סדור.
ישראל שיחררה ביום שני את אבו-סלמיה מהכלא יחד עם 54 עצורים נוספים מרצועת עזה. אבו-סלמיה הוחזק במעצר בישראל מאז חודש נובמבר, אז נטען כי "בבית החולים תחת ניהולו התקיימה פעילות טרור ענפה של ארגון הטרור חמאס".
עם שחרורו, טען אבו-סלמיה בין השאר כי העצורים בישראל חווים יחס קשה של רעב וצמא - והוסיף: "האויב פושע מול הצוותים הרפואיים. מאות רופאים, אחיות וטכנאים יושבים בבתי הכלא".
תוך דקות מהרגע שבו התפרסמו הדיווחים על השחרור, הבינו מיד בישראל את הנזק הפוטנציאלי - ובמקום לברר מה בדיוק קרה, מיד החלו כל בכירי המדינה לזרוק אחריות זה לעבר זה ולהתנער ממנה. שב"כ, בהמשך, הטיל את האשמה על השר לביטחון לאומי, ואז נודע כי גם בר לא ידע כאמור על ההחלטה. הארגון, שניסה תחילה להסביר את התקלה המקצועית, פירסם אחרי השחרור תגובה חריגה בהיקפה. הוא שלח בה חצים לעבר המשרד לביטחון לאומי של בן גביר, התריע שלנוכח מצוקת הכליאה מערכת הביטחון מבטלת מעצרים ביהודה ושומרון, והבהיר כי "מעצרים ימשיכו להתבטל ועצורים ימשיכו להשתחרר". באותה התייחסות הבהיר שב”כ כי אבו סלמיה עמד למעשה בכל התבחינים של רמת מסוכנות נמוכה ביחס לאסירים אחרים, ולכן שוחרר.
