בואו נהיה כנים: אחרי הקרב בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, שגרם לרבים ורבות מאיתנו לתהות אם אפשר להגר למאדים, יש משהו מנחם בעימות שבו מככבים כדורגלן מהגדולים בהיסטוריה ועוד אחד שכבר נמצא עם רגל וחצי בהיכל התהילה ורק מחכות לו כמה עצירות חובה בדרך (למשל זכייה ביורו ובליגת האלופות). האחד הרבה מעבר לשיאו, השני עוד לא יודע אם עכשיו זה הכי טוב שיש או שהעתיד ורוד אפילו יותר. האחד ראה ימים יפהפיים במדי ריאל מדריד. האחר מגיע לשם כדי להשאיר אפילו את ימי הזוהר ההם בצל.
מה שברור הוא שגם היום, למרות שזה לא הטורניר הגדול הראשון של קיליאן אמבאפה ובטח לא של כריסטיאנו רונאלדו, הנבחרות שלהם תלויות בהם באופן בלעדי להכאיב. בצרפת, שנראית רחוקה מאוד מהיכולות של מונדיאל 2022 ובוודאי של הזכייה ב-2018, אמבאפה הוא לא רק בעל הבית אלא אלוהים במסכה. המהירות, הכוח והאימה שהוא מטיל על ההגנות מעצם הנוכחות שלו על המגרש אמורים לפצות על בינוניות כמעט בלתי מוסברת בקטע חשוד של שאר שחקני ההתקפה, בהם יהלומים כמו אנטואן גריזמן ומרקוס תוראם. וזה לא שעד עכשיו אמבאפה הבריק, וגם את השער הראשון שלו אי-פעם ביורו הוא הבקיע בפנדל; אבל קחו את אמבאפה מההרכב של צרפת וקיבלתם גרסה יותר מצודדת של אנגליה.
בפורטוגל המצב מסובך עוד יותר: הנבחרת כולה, בהם שחקנים מעולים כמו ברונו פרננדש, עובדת בשביל חלוץ מהליגה הסעודית, שהיה פעם כובש יותר גדול מנפוליאון אבל נשאר דומה לו רק במדד האגו. במשחק נגד סלובניה זה כמעט עלה לפורטוגל בהדחה משפילה בשמינית הגמר, ולא רק בגלל הפנדל שרונאלדו החטיא בהארכה: הנבחרת הלא בלתי מוכשרת הזאת פשוט השתעבדה לתכתיב שמיימי לפיו רונאלדו חייב להבקיע. אפילו את הבעיטות החופשיות מפקירים לרגליים שלו, למרות שהפעם האחרונה שהבקיע במצב נייח שאינו פנדל הייתה כשפורטוגל הייתה אימפריה קולוניאליסטית. בנוסף, היה מביך לשמוע את ההשתפכויות על ה"אומץ" של רונאלדו שבעט והבקיע בדו-קרב שנגמר בנוק-אאוט למרות טראומת ההחמצה כמה דקות קודם: תודה לך באמת. המדליה בדרך.
לכן המפגש הישיר בין הסופרסטארים הוא גם משל נאה על מצבו הבעייתי של היורו עד כה: בעוד הנבחרות הכי מרשימות, ספרד וגרמניה, משחקות כקבוצה לכל דבר, מתנהלות מהר, חכם ויעיל ויוצרות מגוון כאבי ראש ליריבות אבל מאחת מהן נצטרך להיפרד, צרפת ופורטוגל הן שיקוף של השחקן הכי מדובר בהרכב, ובמקרה של פורטוגל הוא אפילו לא הכי טוב. גם בשל כך, המשחק אולי מסקרן מבחינת השמות שיופיעו בו, אבל קשה לומר שהוא מעורר ציפיות לכדורגל מסעיר ומעורר השראה.
למעשה, בהחלט יכול להיות שהדבר הכי בלתי נשכח במשחק הזה יהיו הדמעות שיישפכו על הדשא עם שריקת הסיום או לאחר הפנדל המכריע. ובמקום לבחור את השחקן המצטיין מבין רונאלדו ואמבאפה נצטרך להחליט מי מהם בכה טוב יותר.
