"גיליתי שאחי חנן נרצח ב-7 באוקטובר. הוא נורה בחזה ונעשה עליו וידוא הריגה. הוא נחטף אחרי שנרצח, והוחזק שמונה חודשים בתוך שק בפיר, במנהרה", מספרת בכאב אביבית יבלונקה, אחותו של חנן יבלונקה, שהוגדר כחטוף ולאחר מכן התברר שנרצח על ידי חמאס.
יבלונקה, בת 49 מרמת-השרון, נשואה ואם לשניים. אחיה חנן הוגדר נעדר וחטוף במשך שמונה חודשים, עד שהתברר כי נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו הושבה מעזה לישראל. "עצוב לי שלא יכולתי לזהות את אחי", היא משתפת: "כל כך רציתי לראות אותו, להיפרד ממנו. לראות את הפנים שלו. לגעת בו. ואי-אפשר היה לראות אותו. הוא הגיע בעצמות".
"הבנתי בבית העלמין, לפני שהכניסו אותו לארון, שזה לא חנן בפנים", אומרת יבלונקה: "אם אז היינו מצליחים לגלות את כל הנתונים, כל השרשרת הזאת – הבוקר ההוא, הירי, הרכב שלקח אותו, הרכב שהוריד אותו בבית החולים בעזה ששם הבנתי שהוא הוחזק, מקום מסתור הגופות – אולי הייתי יודעת שאח שלי נרצח. כמובן שהייתי עושה אותו מסלול, לא הייתי חושבת לרגע לשנות את מה שעשיתי בחודשים האלה. אבל הציפייה הזאת, שאולי בכל זאת אח שלי חי, אפשר היה לחסוך את זה ממני לפני הרבה זמן".
ההלוויה של חנן כללה צעדה ענקית, בהשתתפות אלפי אנשים. מה עמד מאחורי ההחלטה הזאת?
"ידעתי מיד שאני רוצה לעשות את זה, ואני רק רוצה להודות להמוני האזרחים שבאו וחלקו איתנו את הכבוד האחרון לחנן, גם להודות למשפחות החטופים. זה לא מובן מאליו שכמות כזאת של בני משפחות, שבעצמם לא יודעים מה קורה עם הילדים שלהם יבואו. זה ריגש אותי, לא הצלחתי להכיל את זה. באותו יום בשעה 14:00 היו גם אזעקות בתל-אביב, ולמרות הכל המונים הגיעו".
השמעת בעבר ביקורת על נבחרי ציבור שלא הגיעו, לא ביקרו ולא התקשרו.
"כן. שמונה חודשים אף אחד לא צילצל. אני לא כועסת, רק מאוכזבת. היו צריכים לבוא אלינו, להשתתף בצערנו. כך עושה מנהיג גדול. חשוב לי ששרים יתקשרו למשפחות החטופים שנמצאות בסיטואציה הזאת, הרבה מהן לא מקבלות שום שיחות או יחס".
את כבר תשעה חודשים בלי חנן. הצלחת להיפרד ממנו? יש משהו שרצית לומר או לעשות ולא יכולת?
"ה-30 היה בדיוק ביום ההולדת שלי, ואמרתי לעצמי שאולי הוא רצה להעניק לי את המתנה הזאת, שהוא פה. אבל לא, אנחנו לא יכולים להיפרד עוד. אני מבינה שאיבדתי את חנן, אני מבינה שהוא נרצח, אבל קשה לי לחשוב שהוא לא יחזור, שזה באמת נגמר. זה ייקח עוד הרבה זמן".
