לנשיא איראן אין סמכויות להתערב במדיניות החוץ של איראן, הוא גם לא מעורב בתוכניות הגרעין, עיקר סמכויותיו ותפקידו מתרכז בענייני הפנים – יחסי השלטון מול האזרחים והכלכלה. אלו בדיוק הנושאים שסביבם יצאו האיראנים להצביע ושהביאו לבחירתו של מסעוד פזשכיאן לנשיאה ה-9 של הרפובליקה האיסלאמית מאז המהפכה ב-1979.
פזשכיאן בן ה-69 הוא מנתח לב וכיהן בעבר כשר בריאות. לעומת שאר המתמודדים לנשיאות, הוא נחשב לרפורמיסט מתון יחסית, אך עדיין תומך מרחוק של משטר האייתוללות. בנאומי הבחירות ובעימותים עם יריבו, סעיד ג"לילי השמרן, פזשכיאן רכב על הגל הכלכלי, וקרא לרתום מחדש את איראן למדינות המערב, כדי לשפר את הכלכלה, להחזיר את מוצרי היבוא, ולמצוא מקומות עבודה למיליוני צעירים מובטלים. פזשכיאן, למרות עמדתו הרפורמיסטית, הוא תומך במשמרות המהפכה השמרנים ויצא נגד הגדרתם כגוף טרוריסטי.
עם זאת, הוא ביקר את האלימות שמפעילים כוחות הביטחון האיראניים נגד המפגינים. בנוסף הוא דורש שלעצורים האיראנים בהפגנות יינתנו שירותי עורכי דין, כפי שמקובל "בעולם הנאור". למרות אמירות אלו, אנשי אקדמיה באיראן אומרים שהם לא תולים תקוות בנשיא החדש. "גם אם הוא מציג עצמו כרפורמיסט, פזשכיאן חזר והדגיש את נאמנותו המלאה לשליט העליון, עלי חמינאי, כך הצליח להישאר במרוץ ולהיבחר, וכך גם ייקבעו מהלכיו וסמכויותיו". אחרי ניצחונו, פזשכיאן אף הצהיר, "אני מתחייב בפני חמינאי שנמשיך את דרכו של הנשיא הקודם ראיסי".
בסבב ההצבעה הקודם, הצעירים נשארו בבית - פחות מ-40 אחוז הגיעו לקלפיות. לבסוף, פזשכיאן נבחר לנשיא, אך לא ברור אם בזכות קולות המצביעים או שזאת החלטה של חמינאי, השואף להרגיע את מיליוני הצעירים. לשלטון נוח עכשיו להציג לעולם את ניצחון המתמודד "הרפורמיסט", "הדמוקרט" ולזכות בנקודות בעולם המערבי. יותר מכל דבר אחר, איראן רוצה להסיר מעליה את הסנקציות הכלכליות. אך מתחת לפני השטח נראה כי מדיניות המשטר לא תשתנה. כשהתבררו תוצאות הבחירות, חמינאי הצהיר, "אני ממליץ לנשיא איראן הנבחר להסתכל על העתיד ולהמשיך את דרכו של ראיסי". השאלה הפתוחה כעת היא - האם פזשכיאן יפעל לטובת הצעירים והמפגינים או שנאמנותו תישאר עם השליט ונציגיו השמרנים? פזשכיאן כבר הודיע שהוא מעוניין לחדש את יחסי איראן "עם כל מדינות העולם, פרט לישראל".
