הגירעון זינק, הריבית נותרה בעינה: הגירעון בתקציב המדינה הגיע כבר במחצית שנת 2024 לשיעור עצום של 7.6% – עלייה של עוד 0.4%, לעומת היעד שאושר בחוק התקציב של 6.6%.
במקביל, הריבית הבסיסית במשק לא הופחתה ונותרה על 4.5%, על פי החלטת בנק ישראל מאתמול. זו הפעם הרביעית ברציפות מאז ינואר, אז ירדה הריבית ברבע אחוז, שהבנק לא משנה את שיעור הריבית במשק. הסיבות: הגירעון, ההמתנה לממשלה שתגבש תוכנית קיצוצים והעלאות מסים בתקציב 2025 והתמשכות המלחמה בדרום ובצפון.
גירעון השיא מזה שני עשורים מתרחש במקביל לאישור העברות של כספים קואליציוניים והוצאות להמשך המלחמה ותשלום למפונים כפיצויים לעסקים ונפגעי רכוש. זאת, תוך אי-נקיטת כל צעדים שהם על ידי הממשלה להקטנתו ולקראת קיצוצים כואבים נוספים בתקציב המדינה בחודשים הבאים.
מנתוני החשב הכללי באוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, עולה כי הגירעון טיפס ביוני בעוד 14.7 מיליארד שקל בהשוואה ליוני שעבר שהסתיים בגירעון של 6.4 מיליארד שקל בלבד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-146 מיליארד שקל, הגבוה זה עשרות שנים. באוצר אמרו כי הגירעון צפוי להמשיך ולגדול עד לסוף הרבעון השלישי של השנה, אך לאחר מכן צפויה מגמת ירידה בגירעון. נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו דווקא חזה אמש בשיחה ל"ממון" כי הגירעון יגיע בסוף השנה לשיעור דו-ספרתי.
בחודש יוני נרשמו הכנסות של 36.5 מיליארד שקל, שהן גידול של 11.7% ביחס ליוני אשתקד. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו כבר ב-238 מיליארד שקל, לעומת 230.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2023. באוצר ציינו כי הכנסות אלו ממשיכות להיות גבוהות ביחס לחזוי בתקציב ומשקפות מגמת גידול עקבית ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ביוני נרשמו הוצאות גבוהות של 51.2 מיליארד שקל, שהן גידול של 30.9% ביחס ליוני אשתקד. הוצאות הממשלה מראשית השנה עומדות על סכום שיא של 300.3 מיליארד שקל, לעומת 223.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה של 2023.
הכנסות המדינה גדלו בחצי השנה האחרונה ל-238 מיליארד שקל, אך ההוצאות זינקו ל-300 מיליארד שקל
