עונת הנסיעות לחו"ל החלה, ולא תמיד היא מסתיימת בשלום מבחינה משפטית. בשנים האחרונות אירעו מקרים לא מעטים של ישראלים, ובהם בני נוער, שמצאו עצמם בסיטואציות לא נעימות במקרה הטוב, ופליליות במקרה הרע. "הסתבכות בפלילים במדינה זרה היא אירוע טראומתי, וזו חוויה שאינה שמורה בלעדית ל'עבריינים מקצועיים'. הסתבכויות קורות. זה יכול להיות פשוט מזל רע, להיקלע למקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון, זו יכולה להיות טעות בזיהוי, אי-הבנה, או אי-הכרת החוק", מציין עו"ד ניר יסלוביץ, מומחה למשפט פלילי ובינלאומי, ויו"ר ועדת הסגרה ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, המייצג ישראלים רבים בחו"ל.
האם הסתבכות בפלילים בחו"ל יכולה לקרות לכל אחד?
עו"ד יסלוביץ: "אפשר לומר שכל אחד יכול למצוא עצמו במעצר, או תחת הליכים, גם אם לא ביצע כל עבירה. למשל, היה לי מקרה של אדם שצורך קנאביס בהיתר לפי מרשם רופא, ולקח איתו מהחומר למדינה אחרת, שם ההיתר לא תקף. ישנה הדוגמה המפורסמת של בני הזוג שצילמו ארמון בטורקיה והסתבכו בחשד לריגול".
מה המלצתך לבני נוער שנוסעים לחו"ל כדי שלא יסתבכו?
"ראשית, חשוב לכבד את המקום שבו אתם נמצאים ולהתאים עצמכם אליו. למשל, מי שבוחר לנפוש בדובאי, חשוב שיידע שזו לא אמסטרדם, אי-אפשר לעשן סמים קלים והענישה על כך מחמירה מאוד. מעבר לכך, במיוחד בימים מתוחים שכאלה, עדיף להצניע לכת, להישמר ממבקשי רעתנו בחו"ל, ולא חסרים כאלה".
מה הנסיבות הנפוצות של הסתבכויות נוער בחו"ל?
"לדעתי, שתייה מרובה היא שורש כל רע בהסתבכויות של ישראלים בחו"ל, וגוררת מצבים שמעורבות בהם עבירות מין ואלימות, גם בין ישראלים לישראלים. חשוב לדעת: לישראל יש סמכות להעמיד לדין אזרחים ישראלים בישראל על עבירה שביצעו בחו"ל, אם מדובר בעבירות אלימות או מין. יש לי תיק שמתנהל בישראל, שעוסק בשני ישראלים שרבו ביוון ואחד מהם נפצע, והגיש תלונה בישראל. הוגש כתב אישום והמשפט מתנהל כאן".
מה הדבר הראשון שצריך לעשות כשאדם מוצא עצמו במעצר או בחקירה במדינה זרה?
"ראשית, לעמוד על כך שתימסר הודעה מיידית לחדר המצב של משרד החוץ, וכן הודעה לבן משפחה, כדי שידאגו לעורך דין. בנוסף, לא להסכים לייצוג של עורך דין ציבורי מטעם המדינה הזרה, כי אי-אפשר לדעת מה רמת מקצועיותו. וחשוב מאוד – לא לנהל שום שיחה אגבית או שיחת חולין עם השוטרים או החוקרים, כי כל אמירה סתמית ואגבית יכולה לשמש נגדכם לפי הדין המקומי. המתינו לעורך הדין שנשכר על ידיכם כדי שיתדרך אתכם. וכמובן, לא לחתום על שום הצהרה מבלי שעורך הדין שלכם קרא אותה ואישר לחתום. יש מדינות שבהן עורך הדין יכול להיכנס איתכם לחדר החקירות, ושם לסייע ולפקח על ההוגנות של החקירה, ואף לבוא במגע עם גורמי החקירה כדי לשכנעם לשחרר אתכם, אך זה לא קיים בכל המדינות".
האם כדאי להפעיל את השגרירות הישראלית?
"בהחלט. השגרירות יכולה לפקח ולבדוק שהתנאים ההומניטריים במקום המעצר נשמרים, שההליכים מתנהלים בהגינות, ומהניסיון שלי – כשנפלו פגמים בתקינות ההליך, יש למשרד החוץ יכולת להתערב".
איך יודעים לבחור עורך דין מקומי?
"צריך לוודא שעורך הדין מומחה בתחום הספציפי ויש לו רזומה רלוונטי. זו מטלה מאוד מורכבת למי שלא מכיר את החוק המקומי, ובמיוחד כשהוא נתון תחת לחץ. לכן מומלץ לבחור עורך דין ישראלי עם ניסיון בייצוג בחו"ל מול רשויות חקירה שונות ועם ניסיון בעבודה משותפת עם עורכי דין מקומיים, והוא יידע להתאים ללקוח צוות ייצוג מקומי שיעבוד יחד איתו. זה השילוב הנכון בעיניי, כשהמטרה היא להוביל לשחרור הלקוח במהירות והבאתו ארצה".
האם אפשר לגרום לכך שההליך המשפטי יעבור לישראל?
"לרוב לא. ההליך המשפטי יתנהל לפי החוק המקומי. אבל כאשר נגזר עונש, אם יש אמנה מתאימה ניתן לבקש לרצות את המאסר בישראל".
איך אדם שיש לו עבר של הסתבכות בחו"ל יכול לדעת שהוא לא נמצא בסיכון למעצר במעבר הגבול עכשיו?
"לפני כשנתיים ייצגתי ישראלי שנעצר ביוון רק כי שמו היה זהה לשם של אדם שאותו רצו לעצור. נדרשה התערבות משפטית וגם דיפלומטית והוא שוחרר לאחר זמן קצר. כיום, בעידן הגלובלי, הרשויות עושות שימוש בארגוני השיטור הבינלאומיים – האינטרפול והיורופול. אדם שהסתבך בעבר וחושש שהתיק יכול להוביל אותו להסתבכות גם כעת, יכול לפנות בשאילתה לגוף שמפקח על פעילות האינטרפול (Commission for the Control of INTERPOL's Files – CCF) – ולברר האם יש נגדו צו מעצר. התשובה לוקחת בממוצע כחצי שנה. אם מגלים שאכן יש צו, אפשר לעתור נגדו ולבדוק את תקינותו באמצעות עורך דין בעל ידע בתחום, שנמצא בקשר ישיר מול האינטרפול".
"כדאי להפעיל את השגרירות הישראלית, שיכולה לפקח שהתנאים ההומניטריים במעצר נשמרים, שההליכים מתנהלים בהגינות, ואם נפלו פגמים יש למשרד החוץ יכולת להתערב"
