דידייה דשאן ויתר על האופציה שהנבחרת שלו תשחק כדורגל אטרקטיבי, הוא יודע שאפשר לזכות בטורניר גם בדרך אחרת, בשיטת המשחק שנקראית "נקווה שהיריבה תטעה פעם אחת", בעוד צרפת צימצמה את האפשרות שהיא תטעה בהגנה לאפס. היא לא המציאה את השיטה הזו, פורטוגל זכתה ככה ביורו 2016. גם צרפת יכולה לחפור את דרכה אל התואר, הארכה אחרי הארכה.
הצרפתים יכולים בקלות להוריד את הספרדים לבוץ, יש להם חוליית הגנה שעושה לחלוצים חשק לבכות. בעוד קיליאן אמבאפה מתקשה לראות מבעד למסכה, וויליאם סאליבה וז'ול קונדה קולטים כל כדור הרבה לפני שהוא הופך למסוכן. גם השוער מייק מניאן הגיע ליורו בכושר מעולה, זה מספיק בשביל לזכות בגביע.
כמובן, משחק טוב של אמבאפה יכול לשנות את כל התמונה. אמבאפה הוא מקרה נדיר שבו סופרסטאר מביא את אותה יכולת מהקבוצה לנבחרת. הוא הדבר הכי קרוב לפלה ומראדונה כשמדובר בכדורגל נבחרות, כמעט תמיד מופיע ברגעים המכריעים. בשני המונדיאלים האחרונים הוא היה השחקן הכי טוב בטריקולור (את החמצת הפנדל ביורו 2020 נחליק לו). המסכה מציקה לו מאוד, הוא מוריד אותה בכל הזדמנות אפשרית. דשאן אמר שאמבאפה ב-80 אחוז יכולת, זה נראה הרבה פחות. 50 אחוז אמבאפה שווה שער במשחק, אם הוא יהיה באמת 80 אחוז אז לספרד לא יהיה סיכוי. די בטוח שדשאן מגגל כל יום "כמה זמן לוקח להחלים משבר באף" (התשובה היא שלושה שבועות, אולי במקרה של הסופרמן הצרפתי זה אחרת).
אולי תוצאות הבחירות במדינה יגרמו להקלה נוספת במצבו של אמבאפה, נבחרת צרפת רגישה מאוד לפוליטיקה. אחרי שהאיום של לה פן הוסר, אפשר להתחיל לשחק כדורגל.
