אחד מיעדי המלחמה בעזה הינו לסיים את עידן ה"סבבים" מול חמאס. לא בטוח שהוא גם יושג, אבל בינתיים בישראל לפחות מצאו "סבב" חדש להיאחז בו: ריטואל המגעים להפסקת אש והשבת החטופים והחטופות. הוא נפתח בעוד מאמץ יצירתי, שאחריו מגיע איתות חיובי מחמאס ודיווח בכלי תקשורת בינלאומי על "אופטימיות". או אז מתחילה בארץ תכונה, שרי הימין הקיצוני מתעוררים, ראש הממשלה עושה משהו שמדהים את צוות המו"מ ולא מדהים בכלל את כל שאר תושבי הגלקסיה, בכיר בצוות המו"מ מתדרך שהם אכן נדהמו כאילו שהם אכן חדשים בכדור הארץ, ה"אופטימיות" הופכת לפסימיות, יונית לוי נאנחת.
מעבר לכך שהתמשכות הסבבים מסכנת את חיי החטופים והחטופות שנותרו בחיים, היא גם יוצרת טשטוש וקהות חושים כלפי הסיפור כולו, עד שמכל הצדדים נוצר צורך להותיר חותם דרך המסך. השר בצלאל סמוטריץ', למשל, הרגיש שהוא חייב להראות שהוא כל כך מתנגד להסכם, עד שהפיק לעצמו נאום בחברת תמונה של יחיא סינוואר מסמן וי. הפריים הביזארי אמנם כיכב בשידורי האקטואליה והתמקם היטב בליין-אפ של המהדורות, אבל הוא בעיקר הרחיב את החיוך הבלתי מחיק של השר איתמר בן גביר.
מאידך, המצוקה בקרב משפחות החטופים והחטופות, שעבורן כל סבב כזה הוא סבל בל יתואר, כופה עליהן לסחוט את מאגרי היצירתיות כדי לחולל אפקט. זאת הייתה מטרת הכלוב אליו נכנסה עינב צנגאוקר, אמו של מתן, בהפגנה שלשום. אלא שהמחזה המטלטל הרשים את אור הלר מחדשות רשת עד כדי כך, שהוא אמר לה בשיחה אמש ש"מתן יראה את זה עוד, יום אחד. הוא יראה את זה". צריך לקוות, לייחל ומי שמאמין גם יתפלל שכך יהיה. אבל "מתן יראה את זה"? מניין לו? אי-אפשר להביע הזדהות בלי לפזר הבטחה חסרת כיסוי? מצד שני, אולי אין פלא שזה מגיע מכתב צבאי שדברר את צה"ל באותו ביטחון לפני 7 באוקטובר.
גם יעקב ברדוגו הגיע לסבב הנוכחי עם תובנה משוכנעת למדי, אותה שטח במהדורה של ערוץ 14: "אני אגיד בזהירות מתבקשת: החמאס בדרך לשנות את התנאים שהוא הציב לעצמו... הלחץ הפנימי כנראה יקריס אותו. אם יהיה שינוי וכנראה יהיה שינוי, לפי תפיסתי, הוא יבוא מצד החמאס". נו, הלוואי שהתחזית הנ"ל קצת יותר מדויקת מהפעם שבה המקורב הכריז ש"עד הבוקר צה"ל יגיב בעוצמה" אחרי המתקפה האיראנית. ואם הוא שוב פיספס? תמיד יש את הסבב הבא. השאלה היא כמה לא ישרדו עד שיגיע.
בקטנה
הצופים והצופות האדוקים של חדשות ערוץ 13 ודאי הופתעו לשמוע אתמול על ההישג המרשים של השמאל בבחירות בצרפת: הרי יום קודם, בעת פרסום המדגמים, גיל תמרי דיווח שדווקא מפלגת הימין הקיצוני זכתה למספר המושבים הרב ביותר. מה שקרה זה לא רק שעורך חדשות החוץ בלבל בשידור החי בין המפלגות (ואף הדגיש את השגיאה לאחר שהמגיש אודי סגל שאל אותו שאלת הבהרה), גם איש לא טרח לתקן את הפדיחה עד לסיום המהדורה. בהנחה שהטעות הובנה מהר (ואוי ואבוי אם לא), לא ברור איזו סיבה יותר מקוממת הובילה לכך שהמידע השגוי הושאר על כנו: או שחשבו שזה לא נורא או שכבר לאף אחד לא אכפת.