כשבוקאיו סאקה ניגש לבעוט את הפנדל השלישי של נבחרת אנגליה בדו-קרב מול שווייץ, גם חירשים מאה אחוז הצליחו לשמוע את השדים שהתנפלו על כוכב ארסנל. הם לא היו צריכים להתאמץ כדי למצוא את נקודת התורפה: היא נוצרה רק לפני שלוש שנים, אז סאקה החמיץ את הפנדל המכריע בגמר היורו נגד איטליה. עשרות מיליוני אנגלים ואנגליות כבר ראו את הכדורגל לא סתם חוזר הביתה אלא נוחת ליטרלי בסלון שלהם, באצטדיון וומבלי הלונדוני, אבל השוער ג'אנלואיג'י דונארומה לקח אותו לארץ המגף.
אלא שסאקה, נוצרי אדוק שמקפיד לקרוא כל לילה בתנ"ך, הגיע לפנדל מול שווייץ באמונה שלמה שהפעם זה יהיה אחרת. אחרי הכל, בלעדיו אנגליה לא הייתה מקבלת אפילו הזדמנות לנצח בפנדלים: הוא היה המצטיין של הנבחרת לאורך 120 הדקות וכובש שער השוויון, בבעיטה חדה ונהדרת מחוץ לרחבה. השינוי הטקטי שכל האומה חיכתה לו, סוף-סוף הגיע גם למוח העקשן של גארת' סאות'גייט, מה שחילץ את סאקה מלהיות עוד עציץ נובל בגן הבוטני והמדכדך שהוא אנגליה והחזיר אותו לעמדת הקיצוני המסוכן שמוכר למגיני הפרמייר-ליג מהסיוטים שלהם. ואז, כשזה לא הספיק כדי לנצח בזמן החוקי ובהארכה, סאקה קיבל את הצ'אנס לא רק להעלות את אנגליה לחצי גמר בטורניר שבו יש ספק אם היא משחקת כדורגל, אלא לגאול את עצמו.
מחוץ לאנגליה, כרגיל, כל זה נראה מוגזם להחריד ובמידה מסוימת גם צבוע וצורם: הכתרתו של סאקה לגיבור לאומי מגיעה אחרי שהוא, מרקוס רשפורד וג'יידון סאנצ'ו ספגו מתקפות מכוערות, רעילות וגזעניות על החמצות הפנדלים בגמר היורו הקודם. רשפורד וסאנצ'ו כבר לא בנבחרת (ולפחות אחד מהם חסר מאוד), אבל סאקה פתאום שומע כיצד מהללים את ה"אומץ" שלו, כותבים טורים משתפכים על חוסנו המנטלי ועוד. ובכן, סאקה אכן נזקק לתעצומות נפש רק משום שאנשים שאיבדו את זה לגמרי ושיחררו לאוויר המזוהם של הרשתות החברתיות את השנאה האפלה שלהם. הם חגגו על מי שהיה בזמנו כולו נער בן 19, שעד אז מספר הפנדלים שבעט בקריירה הבוגרת שלו עמד על אפס (!) ונדרש משום מה להציל את המולדת ברגע החשוב ביותר שלה על הדשא מאז גמר מונדיאל 1966.
גיבור לרגע
מאידך, גם עכשיו סאקה הוא לא בהכרח מה שיציל את אנגליה מול נבחרת שהייתה טובה ובעיקר מושחזת ממנה. אמנם ההגנה ההולנדית, בראשות מה שנשאר מהבלם המפואר שהיה וירג'יל ואן דייק, הוכיחה עד עכשיו שהיא סובלת ממה שבצבא אוהבים לקרוא לו "חדירוּת", כמו במשחק הנפל מול אוסטריה. הנבחרת כולה לא הייתה כל כך רחוקה מהדחה ברבע הגמר מול טורקיה, שהחמיצה הזדמנויות טובות לאחר שכבר עלתה ליתרון של שער. אבל לעומת הכדורגל המתסכל להפליא של אנגליה, שטרם הצליחה להשלים משחק נורמלי, הולנד 2024 היא היורשת של אגדות הטוטאל פוטבול.
וכך מוצא את עצמו סאקה בתור גיבור לרגע ממש קצר, ארבעה לילות של חיבוק חם ואוהב שנועדו לפצות על שלוש שנים של השמצות, לפני שהמאזן שוב מתאפס. משחק רע שלו, כמו בכל המשחקים עד כה מלבד שווייץ, יקטע באחת את ירח הדבש. גם משחק טוב שלו והפסד יזכיר שאנגליה הגיעה לטורניר כמועמדת לזכייה ומסיימת אותו כפרסומת לכדורסל. ועל האפשרות של פנדלים גם עכשיו איש לא רוצה לחשוב, קודם כל כי למי יש כוח, אבל בעיקר בגלל הסצנה שלא מומלצת לבעלי לב ומחלות רקע אחרות: הסצנה שבה אחד השחקנים המוכשרים והמבטיחים בעולם ייגש לנקודה הלבנה וכל השדים שוב ייצאו לחופשי.
