באגף כוח אדם בצה"ל מתקשים לגבש תפיסה באשר לגיוס החרדים, כפי שקובע החוק שאושר בבג"ץ לפני כשבועיים. ולכן, ההערכה היא שבשלב הראשון, בחודש הקרוב, ישלחו לכמה אלפים בודדים של בני ישיבות זימונים לצו ראשון. מדובר בכ-3,000 צעירים, מתוך עשרות אלפי חרדים ברי גיוס, שכן צה"ל טוען כי אינו יכול לקלוט כמות גדולה יותר. משם, תלויה השלמת הגיוס באומץ או ברצון של צה"ל לאכוף את הצווים.
שר הביטחון יואב גלנט קיים אתמול דיון בנושא היערכות מערכת הביטחון לגיוס החרדים, בסיומו אישר את המלצת צה"ל להוצאת צו ראשון למלש"בים מהחברה החרדית, "בהתאם ליכולות הקליטה והמיון ולאחר שיבוצע תהליך טיוב משמעותי של הנתונים הקיימים לגבי המתגייסים האפשריים". עם זאת, בדיון סגור בוועדת חוץ וביטחון הודה ראש אכ"א האלוף יניב עשור - כמה דקות לפני פרסום ההודעה של גלנט - כי "אני לא יודע כמה צווי גיוס נוציא. אנחנו לא יודעים את המספרים".
בדיון השתתפה הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי, ולא בכדי. המבחן של צה"ל יהיה לא רק בשליחת הזימונים לצעירים החרדים להתייצב למיונים בבסיס שהותאם במיוחד עבורם, עם ממיינים, מראיינים ובודקים גברים בלבד - אלא במבחן האכיפה שיגיע בהמשך השנה: האם ישלחו נציגי המשטרה הצבאית לבתי חרדים שיסרבו להתייצב?
בצבא מקווים לקבל מרחב בלימה של חודשים ארוכים כדי לא להיכנס כטריז בסוגיה הנפיצה, אך גם בונים על רצון טוב ועל השינויים שמורגשים מתחילת המלחמה במגזר החרדי - עם יותר ויותר צעירים שרוצים לשרת בצבא למרות ההתנגדות הגורפת של הרבנים הבכירים, העסקנים בקהילות והפוליטיקאים מיהדות התורה ומש"ס, חרף העומס הבלתי אנושי ששוחק עשרות אלפי ישראלים דתיים וחילונים במילואים ובסדיר.
לכן, בצה"ל יחלו בימים הקרובים בקמפיין "עוקף פוליטיקאים" כדי לשכנע את הצעירים החרדים להיעתר לצו ולהגיע לא מכוח החוק, תוך הנגשת יותר מידע על מסלולי השירות שמותאמים לצעיר החרדי, במערכים הקרביים והטכנולוגיים. בכך צה"ל לוקח על עצמו, בדרך שעשויה להיבחן בבג"ץ, פרשנות לחוק הגיוס: הוא עדיין ישאיר את מרבית הצעירים החרדים בבית, באופן שינציח הלכה למעשה את אי-השוויון בנטל.
גורם משפטי בצה"ל אמר ל"ידיעות אחרונות" כי "חוסר מסוגלות לגייס יותר מ-3,000 או 4,000 צעירים חרדים מתוך כ-60 אלף בשנתון, הוא לא טיעון משפטי שיוכל להצדיק הפרת חוק, הלכה למעשה, על ידי צה"ל, אם תהיה נגדו עתירה לבג"ץ בנושא. הצבא לא יכול להגיד 'אני מסוגל לגייס 50 אלף חילונים ודתיים אבל רק 3,000 או 6,000 חרדים'. מבחן האכיפה של הצווים יוכל להגיע לפתחו של בית המשפט גם אם צעיר חילוני שינסה לחמוק משירות יטען לאיפה ואיפה מצד צה"ל, אם זה יחליט שלא לשלוח שוטרים לעצור משתמטים חרדים שעוברים על החוק. בינתיים באכ"א בעיקר מגמגמים בסוגיה, ובצבא מנסים ללכת בין הטיפות ולהישאר יבשים".
בימים אלו מתקיימים דיונים בזרוע היבשה כיצד להרחיב בסיסי הכשרות למתגייסים חרדים, כמו במחנה ג'וליס שבדרום, ולהקים גדודים כמו נצח יהודה בטווח הזמן של החודשים הקרובים. בצבא ינסו מצד אחד לא להיות באמצע המחלוקת הפוליטית בסוגיה, אך מצד שני להגיע לעשרות אלפי חיילי המילואים והמשפחות של הלוחמים הסדירים בידיים נקיות – שכן בגלל הצרכים הביטחוניים הגדלים, הוא דורש להגדיל בחוק באופן מיידי את שירות המילואים ללוחמים פי 3 בממוצע לשנה, ליותר מ-40 יום בשנה, ואת שירות החובה לשלוש שנים.
