פרויקט "קופסה שחורה" הוא אחד המצמררים והחשובים ששודרו במסגרת סדרת "הנוכלים" של אדוה דדון בחדשות קשת. גם מי שלוקה באלרגיה לז'אנר, ובעיקר לאריזה האובר-דרמטית שלו (מהפסקול דרך סצנות מלאכותיות בנוסח "תראו מה מצאתי!" ועד לטקס העימות הקדוש), יכול להבין מדוע במקרה הזה ראוי לשלם את מסי הבידור על מנת להיחשף לסיפור מחריד, שאלמלא "הנוכלים" היה נקבר יחד עם הקורבן שלו.
למעשה, מה שמרתיח הוא שהמסקנה הנ"ל נאמרת במפורש ובנינוחות על ידי קצינת משטרה. זה קורה בשיחה עם בנה של לאה אנדה ז"ל, ניצולת שואה תשושת נפש שנפלה ברשתו של שי ברנוביץ', שמצטייר מהתחקיר ומהחומרים הזוועתיים שצילם בעצמו כטורף סדרתי (מבחינה כלכלית ומינית) של קשישות חסרות ישע. עוד לפני כן, השוטרת הראשונה ששמעה את הפרטים עשתה את מה שמצופה ממנה: הפכה את המתלונן לנאשם. החשד: צפייה בתכנים האפלים שנשמרו בארגז שנמצא בדירה של אימו המנוחה, שהמשטרה לא טרחה לבדוק. "זאת צנעת הפרט!" היא מטיחה. ברקע לא נשמע צחוק מוקלט.
אבל את הטקסט המדהים באמת מוסרת הקצינה האדיבה והמנומסת. "זכותך להגיש תלונה על כל דבר ועניין, למה השמש זרחה או למה יש חמסין", היא אומרת לאזרח, שבתודעה שלה אינו מצויד במצלמה נסתרת ולא מצוי בקשר עם עיתונאית. "אני חוזרת ואומרת: המשטרה לא תעשה עם זה כלום... אולי שווה לכם, במקביל, לפנות לחיים אתגר. הוא יכול לפרסם... הוא עושה תחקירים מאוד יפים. הפומביות, היא שווה יותר מחקירה".
לפחות היא לא משקרת. ה"פומביות" אכן "שווה" יותר: היא תזהיר את הציבור מטיפוסים מסוכנים וגם מפני הגוף שאמור להגן עליהם אבל מעדיף לשלוח אותם, כמאמר הלהיט "באמפרים", לדבר ללמפה. מי יודע כמה ישראלים וישראליות משוגרים ל"חיים אתגר" (כשם קוד) ולא מוצאים את הכוחות, או לא יודעים כיצד לגשת. אולי פשוט גם לא נעים להם שכל המדינה תדע שאמא שלהם הפכה לצעצוע אומלל בידיים שטניות.
והנה, לאחר שילדיה האמיצים של לאה החליטו שהסוף הטרגי של אימם לא דומה לזריחת השמש או לחמסין בקיץ, הם גם רואים כיצד דדון מחלצת, ודי בקלות, גרסה מפוקפקת ובעייתית מברנוביץ', שמציפה חשד לעבירת הפקרה. עכשיו כמובן שהמשטרה תתייחס אחרת, או בכלל. אולי אפילו יהיה מעצר. צופים וצופות עשויים לראות בכך שילוב מנחם של עשיית צדק וטלוויזיה טובה. בפועל, פרויקט "קופסה שחורה" מזכיר שוב: "הנוכלים" היא פחות סדרה על אנשים רעים ויותר על אזרחים בלי מדינה.
בקטנה
גיא פלג הגיש את "שש עם" בקשת ושאל בכיר לשעבר באמ"ן, רונן כהן, על הפרסום בעניין ראש אמ"ן, שטוען שהרל"ש שלו מנע ממנו להשתתף בהערכת המצב הגורלית בליל 7 באוקטובר. כהן לא התרשם: "אני לא משוכנע שזה מה שהיה. אני חושב שהייתה שיחה בין האלוף לרל"ש, והרל"ש העביר רק את המסר של האלוף. אני אומר את דעתי". פלג, כתב משפטי בכיר ומנוסה, לא שאל: "אדוני, מה זה 'דעתי'? יש באמתחתך ראיות? על מה דעתך מבוססת?" במקום, הוא ביקש הרחבה ושוב קיבל טענות בעלמא. גרסת אהרון חליוה בהחלט מעלה שאלות ובוודאי מקוממת, אולם המחזה הזכיר גופים ודמויות שחדשות קשת ופלג עצמו סולדים מהם. אבל אני רק כותב את דעתי.
