זה מתחיל להישמע כבר כמו פרק בסיפורי חלם או הרשל'ה מאוסטרופולי. תחילה מבקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני שבועות ספורים לזרז את הדיונים במשרדו לגיבוש תקציב המדינה החשוב והגורלי למשק הישראלי לשנת 2025, ולרכז אותם ביומיים במקום במשך חודשיים. לכולם ברור שבלתי אפשרי לגבש 32 ספרי תקציב למשרדי הממשלה במשך 36 שעות (מינוס לילה לשינה). "מדובר בבדיחה לא מצחיקה", אמר לנו אחד מבכירי משרד האוצר.
בחגיגת הצגת האבסורד הזאת הבין מיד אחד המוזמנים שאין לו סיבה להשתתף. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נמנע מלהגיע ושלח רק משקיף לחזות בהצגה הרעה ביותר בעיר: גיבוש כביכול של תקציב מדינה ראשון שסכומו עולה על 600 מיליארד שקלים, כאשר לכל 10 מיליארד יוקדשו בערך 30 דקות. אבסורד שטרם נשמע דוגמתו במשרד הכלכלי החשוב במדינה.
ואז באה ההוראה בימים האחרונים "מגבוה", ולא קשה לנחש ממי, לעצור את כל הדיונים שממילא טרם התחילו באופן רציני. שם למעלה, אצל מי שעומד לטוס בקרוב לראשונה במטוס "כנף ציון" שעלה לתקציב כבר כמיליארד שקלים, לא אהבו את העיתוי של דיונים על מכת מסים חדשים וקיצוצים כואבים בתקציב, כאשר האדונים בן-גביר, גפני ודרעי משמיעים רעיונות שעלולים להוביל לבחירות קרובות, ובלשכת נתניהו הונף תמרור "עצור" בוהק לכל דיוני התקציב.
מדובר בפארסה מתמשכת של ניהול תקציב מדינה באופן רשלני, בזבזני, חסר אחריות וממש על גבול הטמטום, כאשר אחר הנעשה במשרד האוצר הקורס צופים בדאגה רבה כלכלני חברות דירוג האשראי, שעלולים להורות ללא אזהרה מוקדמת נוספת להוריד בשנית את דירוג האשראי של ישראל. גם להם כבר נמאס ממעשיה הבלתי אחראיים של ממשלת הרס כלכלת ישראל, שבמקום לסייע לענף ההייטק ולאלפי העסקים הקורסים, מעבירה עוד ועוד שלמונים לשרים לענייני כלום ושום דבר - סטרוק, שקלי, אליהו ופורוש.
כמה עצוב שכך מתנהלים ממשלת ישראל ומשרד האוצר בימי מלחמה קשה ועצובה, במקום להיחלץ להצלת כלכלת ישראל ולשדר לאזרחים ולעולם שלפחות בתחום הכלכלי ישראל צועדת בכיוון הנכון והמיטיב עם העם והמשק.
"לא סביר"
הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, ביקר אתמול בחריפות את התנהלות הממשלה בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, הדיונים על התקציב לא מתקיימים למעשה וכי זה "בלתי סביר שאנחנו כבר ביולי ועדיין לא בדיוני תקציב עמוקים. אי-אפשר לעשות את זה בחודש-חודשיים. הדבר הכי גרוע שקורה כעת זה לא לעשות בכלל כלום".
גרדוס: "בסוף אנחנו צריכים להיות נחושים. אנחנו יודעים מה לעשות, צריך לבצע את זה, צריך לעשות את זה מהר. יש אתגרים מאוד, מאוד גדולים, אנחנו חייבים לקדם את התקציב בהקדם, והוא צריך לכלול התאמה פיסקלית ורפורמות מבניות".
הדברים נאמרו במסגרת פאנל בנושא "אסטרטגיה והמלצות מדיניות לכלכלת ישראל" כחלק מהכנס השנתי של כנס העשור של מכון אהרן למדיניות כלכלית בנושא "מדינה במערבולת - איומים והזדמנויות בכלכלה".
גרדוס הוסיף כי "אני לא יודע אם אפשר לגייס יותר מ-3,000 חרדים, אבל כשהצבא רוצה הוא יודע לעשות דברים גדולים, ומהר. אם לא נגייס עוד חרדים בשוק התעסוקה, כולנו נשלם בכיס באמצעות מיסוי והצבא יכול לעשות יותר מבחינת היקף הגיוס".
גרדוס אמר עוד כי המשבר מוסיף על המשק עוד שתי משמעויות כבדות: "נטל פיסקלי ונטל ביטחוני. חשוב לזכור שנטל השירות הביטחוני בניגוד למלחמות עבר, יישאר איתנו שנים קדימה לא רק בהיבט ההוצאה אלא גם בהיבט השירות, כלומר מבחינת העלות ללא שילוב חרדים בצבא והעלויות יהיו דרמטיות הן ברמת הפרט והן ברמת משק".
