בדקה ה-93 של חצי הגמר הראשון, בדמדומי ימיה של צרפת ביורו, כשאפילו אמבאפה הסתובב על הדשא עם דגל לבן ומבט של שוב-לא-יצאתי-מסי-ואפילו-לא-קוקורייה, ספרד קיפלה את הכנפיים. חלקה באירוע הסתיים. תם הטקס לעת עתה.
בחרדת קודש הורה לואיס דה לה פואנטה, המאמן הספרדי, על חילוף. הכנפיים אופסנו בזהירות לגמר. נשלחו לנוח בטייסת או משהו כזה, ועל הדרך נכנסו שני דפנסיביים ובוזבז מה שנותר מהמשחק. באותם רגעים, מי שעצם עיניים ממש חזק ודמיין, יכול היה לשמוע את התופים של מסדר חיל האוויר הספרדי.
הכנפיים, אם לא הבנתם, זה לאמין ימאל מימין וניקו וויליאמס משמאל. השניים הללו, עם כל הכבוד לאולמו, מוראטה ויתר האסים באדום-צהוב, הם הנשק הסודי של ספרד באליפות הנוכחית. הם הטייסת שאין לאף אחת אחרת.
אגפים, כידוע, זה משחק של מהירות וכוח. רק שפה יש שני סילונים שמוסיפים לכך ויז'ן אמנותי. מציירים על הדשא. תוך כדי ספרינט. התוצאה היא זיעה קרה-חמה 24/7 ליריבה. ימאל את וויליאמס פשוט מתישים את המגינים שמולם. מושכים שמירות כפולות, משולשות.
אבל היתרון המשמעותי באמת הוא בהיבט הטקטי-אופנסיבי. גם ימאל וגם וויליאמס מאסטרים בלחדור אנכית, אבל גם בלחתוך אופקית ולאיים-לסובב עם הרגל הנגדית. בדיוק כמו הכדור המשוגע של ימאל שלשום שעצר לחניית קבע בחיבור. וכשהמתקפה באה משני כיוונים, באינטנסיביות, ביעילות, המשחק לא יכול להיות תקוע. בניגוד למה שקרה, קורה, כמעין מכת טבע, אצל יותר מדי נבחרות באליפות הזו. את ספרד, בכל אופן, האופציה של ימאל ו-וויליאמס הופכת לקבוצה עם הכי הרבה אפשרויות קדמיות. כמו שחמט עם שתי מלכות - אחת מימין, אחת משמאל.
רגע, לא סיימנו. ביורו שבו יותר מדי נבחרות שיחקו בהרכבים צולעים כי נאחזו בציפורניים בכוכבים מזדקנים - פורטוגל ברונאלדו, סילבה ופרננדש, קרואטיה בחצי הרכב, אפילו צרפת בגריזמן – יש את ספרד שהימרה על שני ילדים בכנפיים. בקטרגל של יום שישי, בשכונה, אחד בגיל של ימאל נשלח להשקיף מהבטונדות. עזוב, אומרים לו, תן לגדולים, חבל שתקבל מכה. והנה פה, אחד שבשבת יהיה בן 17, יכול להיות אלוף אירופה.
עוד שתי אנקדוטות. אחת: גם ימאל וגם וויליאמס משחקים מעל הגיל שלהם. בשקט, בחוכמה, בהחזקת כדור ברגעים של נפילת מתח. שתיים, לא בטוח שאגדת ימאל באליפות הזו הייתה מתרחשת בלי וויליאמס משמאלו, ואותו דבר להפך. יש פה שניים שמפנים אחד את השני, באש שהם מושכים כל אחד בתורו.
לא פלא שברצלונה להוטה בימים האחרונים לצרף את וויליאמס. גם שם מבינים שביורו הזה התגלה משהו. והם רוצים, בהול, אמרג'נסי, את הכנף השנייה בפאזל. בינינו, מי לא היה רוצה את הכנפיים של לואיס דה לה פואנטה. כנפיים של אליפות יורו.
גם ימאל וגם וויליאמס משחקים מעל הגיל שלהם. בשקט, בחוכמה, בהחזקת כדור ברגעים של נפילת מתח