בכל מדינה מתוקנת, היה הגיוני שהשר לביטחון לאומי יישב בפורומים הביטחוניים הכי מצומצמים שיש. בסעיף 6 לחוק הממשלה נקבע כי הרכבה של ועדת השרים לביטחון לאומי (הקבינט הגדול) יכלול את ראש הממשלה, ממלא מקומו, שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון הפנים ושר האוצר, כשהממשלה יכולה להוסיף שרים נוספים. גם כאשר הוקמו פורומים מצומצמים יותר כדי לייעל את עבודת הקבינט בתקופת מלחמה, כמו "פורום השבעה" שהוקם בימי מלחמת לבנון השנייה, השר לביטחון הפנים לקח בהם חלק.
איתמר בן גביר יודע שהקבינט הגדול הוא הצגה, פורום שנותן לשרים מקום לפרוק, להביע את דעתם ואז להדליף אותה מיד לתקשורת - אחת מהטענות המופנות אל בן גביר עצמו. גם אחרי פרישת גנץ, הקבינט המצומצם נשאר הפורום שבו מתקבלות ההחלטות, ובן גביר דורש להיות בפנים.
האסטרטגיה פשוטה: יו"ר עוצמה יהודית מבין שמנוף הלחץ הכי חזק על נתניהו הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי. כשדרעי לא מרוצה, נתניהו מודאג, לכן מכוונים בעוצמה דווקא לחוקים שמנסה להעביר ש"ס. בן גביר גם לא רוצה להיתפס כמי שמפרק את ממשלת הימין, אז כשהוא פוגע בש"ס, מי שרץ לאיים בפירוק הוא דרעי.
בשלב זה, ראש הממשלה מתעקש שלא לתת לבן גביר את מבוקשו. בן גביר טוען שהוא רוצה לשנות את תפיסת ההפעלה של המלחמה - צה"ל יותר התקפי בעזה, בלי סיוע הומניטרי ומתקפה מיידית בצפון על חיזבאללה. ברגע שהוא ייכנס לחדר, יהפוך ראש הממשלה לסמן השמאלי, פוזיציה שנתניהו שונא להיות בה. בנוסף, בלשכת ראש הממשלה מתעקשים שנתניהו באמת לא סומך על בן גביר, מזלזל בו. בחדרים הסגורים, ביבי קורא לו "תינוק" ו"ילד קטן". הסיבה השלישית היא האמריקאים, שכבר הודיעו שהם מתנגדים בתוקף לצירופו של בן גביר. אם הוא בפנים, הם בחוץ, ויחשבו פעמיים על איזה מידע להעביר לישראל.
גם שר הביטחון מתעב אותו. בכל פעם שבן גביר פותח את הפה בקבינט המורחב, גלנט קם ונוטש את החדר. כנ"ל לגבי ראשי מערכת הביטחון, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דדי ברנע, שלא סובלים את השר לביטחון לאומי.
בן גביר טוען שאין לו עניין אישי עם דרעי. "קצת מצחיק לומר שאנחנו רוצים שדרעי יפרק את הממשלה בשבילנו. הרי כשרצינו לאיים בפירוק, איימנו, אנחנו לא צריכים טובות", אומר היועץ האסטרטגי של עוצמה יהודית, נבו כהן. "אנחנו כן דורשים שינוי בתפיסת הביטחון". בש"ס טוענים שבן גביר משחק מלוכלך, מפיל חוקים בזמן שדרעי נדרש למיטת חוליו של אחיו יהודה ז"ל שנפטר השבוע. אצל בן גביר טוענים שאם הטיימינג כזה רגיש, מדוע התעקשו בש"ס על החוק דווקא השבוע, ושדרעי היה זה שהתחיל כשכינה את בן גביר "בלון נפוח". גנון.
נהוג לומר על נתניהו שהוא יודע לשלם לשותפים כשהוא מרגיש את הקואליציה שלו רועדת, אבל במקרה הזה התקפלות עלולה להתפרש ככניעה ולגרור ביקורת חריפה גם בליכוד. הקרב שמנהל בן גביר על מקום בפורום מקבלי ההחלטות עוד עלול לעלות לו במלחמה כולה. אם נתניהו יחשוב שהממשלה שלו באמת מתפרקת, לא מן הנמנע שילך למהלך של עסקת חטופים, ויחזיר לשולחן את הנורמליזציה עם סעודיה, אבל אנחנו עוד לא שם. מה שכן, אין עדיין סיבה לדבר על "אווירה של סוף" כפי שנוהגים באופוזיציה. "כל מרכיבי הממשלה, כולל בן גביר, מבינים ששום דבר טוב לא מחכה להם בחוץ", טוען בכיר במשרד ראש הממשלה.
במקביל, הדלפה שיצאה השבוע מסביבת נתניהו טענה שלגדעון סער הוצע להחליף את בן גביר. בהמשך נטען שהוצע לו גם תפקיד שר הביטחון. סער מכחיש שהונחה בפניו הצעה כזו, וגם אם הייתה, היה מסרב לה. במטה של השר לביטחון לאומי מעריכים שזה ניסיון של נתניהו להלחיץ את בן גביר ועל הדרך לעקוץ את גלנט. בכל מקרה, מבהיר הבכיר בלשכת ראש הממשלה: "אין שום סיכוי שנתניהו מכניס את בן גביר לפורום מקבלי ההחלטות, והוא יודע את זה".
+++
יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, אמור היה להיות שחקן משמעותי בבחירות שעוד יבואו. אחרי שהבין שדרך הליכוד זה לא יקרה כל עוד נתניהו שם, הוא ניהל בחודשים האחרונים שיחות ומגעים עם אביגדור ליברמן, אבל בעיקר עם נפתלי בנט, עד שהבין משניהם שבראש הוא לא יהיה, מקסימום בכיר ברשימה שתתגבש.
כהן, שרואה עצמו כמועמד לגיטימי לראשות הממשלה, כבר היה מוכן להוריד מהאגו ולהתפשר. רק שבמקביל התפרסמו בחודש האחרון מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, ובקיצור, פרשת הצוללות. הוועדה מותחת ביקורת חריפה על כהן וגם על ראש הממשלה נתניהו, בטענה שהתנהלותם הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות, בשורה של סוגיות רגישות. נטען שהם סיכנו את ביטחון המדינה ופגעו ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל.
נתניהו, לצורך העניין, לא ממש סופר את זה, רק שפרשת הצוללות היא לא הבעיה היחידה של כהן. מי שהיה ראש המוסד והמל"ל בתקופת נתניהו יודע בוודאות ששמו יעלה כשתוקם ועדת החקירה הממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. יטענו שהוא תמך בהעברת מזוודות הכסף הקטארי לעזה, יחפרו בקשרים העסקיים שהוא מנהל במדינות המפרץ. וזה בלי הפרשה האישית ההיא שמאיימת לצוץ בכל פעם מחדש. "בן אדם יכול לחיות עם מחלה אחת", אומר שר בכיר שמכיר את כהן היטב, "אבל במקרה של יוסי, יש לו גם סוכרת, גם לחץ דם וגם בעיות לב. יש גבול לכמה שבן אדם יכול לשאת".
ההערכה בשלב זה היא שכהן לא יתמודד בבחירות הקרובות. "הסיטואציה שנוצרה מורכבת מדי", טוענים מקורביו. לטענתם, כהן לא מודאג ויש לו תשובות לכל השאלות שעלו ועוד יעלו, אבל נדמה שזה פשוט לא הזמן הנכון. גם הזדמנויות עסקיות גדולות שנפתחו בפניו השפיעו על ההחלטה. אם תשאלו את כהן עצמו הוא יענה בחיוך את התשובה הקבועה שלו - "עוד לא החלטתי", אבל נכון לעכשיו, הוא מחוץ למשחק.
+++
ומאחד שכנראה לא יתמודד, לאחד שרוצה, אבל לא בטוח שיוכל. משה כחלון, שר האוצר לשעבר, מתחמם על הקווים. כחלון מביא איתו ניסיון פוליטי עשיר, נתפס כפוליטיקאי חברתי, זכור כשר אוצר טוב וכזה שאירועי 7 באוקטובר לא נוגעים לו.
לליכוד כחלון לא חוזר, אבל הוא כבר קיבל הצעות. עם גדעון סער הוא ביחסים קרובים, גנץ היה שמח להכניס אותו למחנה הממלכתי בתקווה להחזיר את המנדטים שברחו מימין, וגם בנט וליברמן לא היו מתנגדים לעטר את הרשימה במי שנחשב לשחקן קבוצתי.
לכחלון אין חלומות על ראשות ממשלה, הוא רוצה לחזור לאוצר, מאמין שיוכל לשלוף את ישראל מהבור הכלכלי שהביאה המלחמה - אם רק יוכל להתמודד. במקרה שלו מדובר בפרשת יונט קרדיט, שבה חשוד כחלון שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה בעבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים. התיק נמצא בפרקליטות, וכחלון שמכחיש את הטענות נגדו מקווה שהעניין ייסגר לחלוטין בקרוב, או לכל היותר יסתיים בעונש מינהלי שיאפשר לו לרוץ.
רק שבינתיים בפרקליטות לא ממהרים לקבל הכרעה בתיק, ואמרו השבוע שמדובר בפרשה מורכבת. על תקופת הזמן שתידרש לקבלת החלטה בתיק, הם לא מוכנים להתחייב. כחלון חושש שהסחבת בעניינו עוד תדפוק לו את הקאמבק, בפרקליטות טוענים שמדובר בהשלמות חקירה שלקחו זמן. בינתיים הוא ימשיך להתחמם.
