נובאק ג'וקוביץ' מול קרלוס אלקראס בגמר ווימבלדון זה אירוע שלבדו שווה לבטל בשבילו את כל התוכניות לאותו יום. אבל היום זה רק המתאבן. תוסיפו לזה את גמר היורו ואת גמר הקופה אמריקה כקינוח לילי - ותקבלו יום מהאגדות. היום הספורטיבי הכי גדול של 2024.
קשה להפריז בחשיבות של כמה אנחנו זקוקים ליום כזה, מסיבות מובנות לחלוטין. וזה לא יהיה רק כמה שעות של בריחה מהמציאות, אלא יום שלם בפארק השעשועים של הספורט. קרלוס אלקראס אמר שיום ראשון יהיה יום טוב לספרד, הוא לא יודע שיהיה חג ספורטיבי גם בישראל (בלי עין הרע). אנחנו מצפים כמובן לכך שהוא ונובאק יתחילו את היום עם חמש מערכות, לא פחות. מי ינצח? זה פחות מעניין. אנחנו נשב מול המסך כדי לראות דרמה ענקית.
והמנה העיקרית היא גמר היורו. צריך להודות, זה לא היה היורו הטוב ביותר שראינו. אבל גמר זה גמר, ויש שתי אימפריות שחולמות על תואר. גם אם זה ייגמר ב-0:0 יהיה קשה להוריד את העיניים מהמסך. אין דבר כזה גמר יורו ששוכחים. תמיד יהיה גיבור לאומי חדש, מול גיבור טרגי.
ישראלים ממש אוהבים את נבחרת אנגליה. אולי כי היא נבחרת ישראל של הגדולות, תמיד כושלת ברגע האמת. אבל הפעם זה לגמרי אחרת. בניגוד לנבחרת ישראל, באנגליה הסיקו מסקנות. גם כדורגל מכוער שווה גמר, ולאף אחד בממלכה לא יהיה אכפת איך התואר יושג.
מנגד, יש בישראל סימפטיה גם לכדורגל הספרדי, בזכות ברצלונה וריאל מדריד, ובזכות הכדורגל המהפנט שנבחרת ספרד מציגה בטורניר הזה. יש את לאמין ימאל, שעושה את צעדיו הראשונים בדרכו להפוך לאחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה, ונרצה לספר לנכדים שלנו שראינו אותו בגמר הזה.
את היום נסגור עם לאו מסי, שמדי נבחרת ארגנטינה גורמים לו להיות צעיר בעשר שנים. חייבים להישאר ערים כדי לראות אותו לוקח תואר, אולי בפעם האחרונה. מצד שני, גם במונדיאל 2022 חשבנו שזאת תהיה הפעם האחרונה. כמה הוא סבל בשנות השיא שלו בנבחרת, וכמה הוא נהנה עכשיו. כל כך כיף לראות אותו משוחרר מלחצים, ששווה לעשות הכל כדי להישאר ערים עד השעות הקטנות של הלילה. מי שלא יעשה את זה עוד יצטער על כך שלא היה חלק מההיסטוריה. המשחק הזה של מסי עשוי להיות מה שמשחק 6 בגמר ה-NBA של 1998 היה עבור מייקל ג'ורדן.
קשה להפריז בחשיבות של כמה אנחנו זקוקים ליום כזה, מסיבות מובנות לחלוטין. הפעם זה לא יהיה רק כמה שעות של בריחה מהמציאות, אלא יום שלם בפארק השעשועים של הספורט
