פסטיבל הבירה | מאיה מאהלר
הספרדים הולכים לתת פייט לאנגלים גם בשתיית אלכוהול
רגע לפני הגמר כתב דני אולמו, חלוץ נבחרת ספרד, בעמוד האינסטגרם שלו: "ברלין, אנחנו בדרך! עוד צעד אחד חברים...!!! כולם ביחד!!!" ודני יודע. הנבחרת של המאמן לואיס דה לה פואנטה, המרשימה עד כה בטורניר, תיתן את המקסימום בשואו האחרון הערב מול אנגליה, אחרי שגברה כבר על איטליה, גרמניה וצרפת.
דה לה פואנטה צפוי ליהנות מההישגים בטורניר עוד לפני שנקבעה הזוכה. שלשום פורסם בתקשורת הספרדית כי התאחדות הכדורגל המקומית תניח בפניו הצעה לחתום על חוזה חדש ולהקפיץ את שכרו מ-600 אלף יורו בשנה ל-1.8 מיליון יורו. חישוב מהיר: פי שלושה מהשכר הנוכחי, כאמור בלי קשר לתוצאות המשחק הערב.
ואפשר להבין. ספרד חוזרת למעמד הגמר לראשונה מאז 2012. היא גם היחידה שניצחה בכל משחקי הטורניר. כמות דגלי ספרד על המרפסות, כולל בשכונתי בלב ברצלונה, בירת מחוז קטאלוניה, הלכה ורבתה עם כל ניצחון והיא הוכחה שאופוריית הכדורגל לעולם לא נגמרת. מדי הנבחרת, בעיקר בערבי משחק, צובעים את הרחובות. לא בכדי אמר אולמו במסיבת העיתונאים שלשום: "בברלין יהיו אמנם 11 אלף אוהדים ספרדים מול 50 אלף אנגלים, אבל בבית, בספרד, יש 48 מיליון איש שתומכים בנו".
עבור רבים מהספרדים ההופעה בגמר היא בהחלט הפתעה. "אנחנו קבוצה של חובבי כדורגל מושבעים", סיפר קרלוס רנה, תושב ברצלונה, "יש בינינו גם עיתונאים ממדורי ספורט. בתחילת הטורניר, מתוך 150 איש רק 16 מאיתנו הימרו שספרד תגיע לגמר. אני ביניהם. קיווינו שספרד תגיע בכלל לרבע הגמר. אנחנו בעננים, זה פשוט תענוג. קיבלנו מתנה. כאשר זה מגיע בהפתעה, זה עוד יותר מרגש".
לדברי קרלוס, הכוכב של הטורניר הוא בכלל המאמן דה לה פואנטה. "בלי ספק", הוא אומר, "אם ספרד לוקחת, הוא יהפוך לאלוף. הוא עשה את זה עם גילים צעירים, הוא זכה ביורו עם נבחרת הנוער וגם עם הנבחרת הצעירה. עכשיו הוא מוביל את הנבחרת הבוגרת. הוא הדהים את כולם".
את ההכנות למשחק מתכננים קרלוס ומשפחתו עוד מיום חמישי. "יש לנו ארבעה ילדים, בגילי 13 עד 22, ולכולם חולצות של הנבחרת", הוא מספר, "נהיה לפחות 20 איש, חברים ומשפחה. במשחק מול גרמניה המתח היה מטורף. אם יהיה שוב מתח כזה, עדיף לעבור את זה עם חברים מסביב.
קיקה פראדו גרימבואה הוא בעלים של La Higuera בברצלונה, אחת המסעדות המוכרות בעיר לצפייה בכדורגל, בליווי ארוחה כמובן. חמישה מסכים גדולים, תפריט סגור מראש כדי להקל את ההזמנות, וכמובן בירה ללא הפסקה. "בימים של כדורגל אנחנו מקבלים הזמנות של עשרה עד 15 איש", הוא מספר, "כך אנחנו מודדים את רף המתח. אנשים מעדיפים להעביר את המשחק ביחד".
גם חביות הבירה הן אינדיקציה. "אנחנו סוגרים את הערב עם 40 אחוז עלייה בצריכה", הוא אומר.
איך תחגגו אם ספרד תנצח?
"סביר להניח שנשתה יותר".
ההיסטריה חוזרת | עינב שיף
אף אחד באנגליה לא חושב איך להמשיך הלאה בלי הגביע
כשמביטים על הדריכות וההתרגשות ברחבי אנגליה לקראת גמר היורו מול ספרד, שייערך הערב באצטדיון האולימפי בברלין, קשה להבין איך אחד הסלוגנים המפורסמים במדינה הוא "תהיו רגועים ותמשיכו הלאה". הסיסמה, כזכור, נולדה בתחילת מלחמת העולם השנייה, במטרה לעודד את הציבור נוכח ההתקפות של גרמניה הנאצית. אבל כשזה נוגע למשהו קצת פחות דרמטי מעתיד האומה, ובעצם האנושות כולה, למשל משחק כדורגל שעשוי להביא אליפות אירופה ראשונה אי פעם ותואר לאומי גדול לאחר בצורת של 58 שנה - אין "תהיו רגועים" ואף אחד לא חושב איך להמשיך הלאה בלי הגביע.
בכלכלה עצומה כמו אנגליה בכלל ולונדון בפרט, יש השלכות להשתלטות המוחלטת של המשחק על סדר היום. הופעות שנקבעו חודשים מראש הוקדמו או נדחו, פסטיבל שמארח עשרות אלפי אנשים קוצר ורשתות שיווק שמחזיקות באלפי סניפים הודיעו על קיצור יום העבודה, כדי שהעובדים והעובדות יוכלו לצפות במשחק בנחת. במקביל, בענף מתכוננים להתנפלות רבתי משעות הבוקר ועד אחר הצהריים המוקדמים: את הבירה והחטיפים צריך הרי לקנות איפשהו. כמו כן, אתרי בילוי רבים נערכים לארח את מי שלא יצפה במשחק בבית או בברים השונים, שכבר היו די מלאים עוד לפני שנודע שאנגליה צולחת את הולנד בחצי הגמר. כך למשל, הארנה הסגורה הגדולה ביותר בלונדון, ה-O2, תפתח את שעריה לטובת 20 אלף איש שיוכלו לצפות בשידור החי. גם אולמות נוספים ובתי קולנוע יאפשרו שדרוג של החוויה הביתית.
גם היום שלמחרת יושפע מהאירוע: כמה וכמה מעסיקים כבר הודיעו שניתן יהיה להתחיל מאוחר יותר את שבוע העבודה, בתקווה שהזמן ינוצל לחגיגות ולא להרגעת העצבים. בתקשורת המקומית אף דיווחו על בתי ספר שיאפשרו לתלמידים ולתלמידות להגיע מאוחר יותר, שכן המשחק מתחיל בשמונה בערב וכדורגל כבר מזמן לא משחקים רק 90 דקות, בטח כשיש אופציה ריאלית למדי של הארכה ופנדלים.
אם אנגליה תנצח את ספרד, למרות שהאחרונה הרשימה הרבה יותר לאורך הטורניר, הציפייה בממלכה היא לפסטיבל רשמי שיכלול ביקור של הנבחרת בארמון בקינגהאם וגם סיבוב ניצחון ברחבי לונדון. ראש הממשלה הטרי, קיר סטארמר, נמנע מלהבטיח יום שבתון מלא במקרה של זכייה, דבר שהציע בעבר (למשל כשנבחרת הנשים התמודדה בגמר גביע העולם שבו הפסידה), אך גם לא שלל את האפשרות: "בוודאות נצטרך לציין את האירוע, אבל אני לא רוצה לנחס", אמר.
אגב אמונות טפלות, סטארמר מככב באחת מהן בטור שפירסם "הגרדיאן" - כן, "הגרדיאן" - ומונה את שלל הסיבות הלא-ענייניות להאמין שהפעם זה יקרה: עד היום, אנגליה שיחקה בשני גמרים חשובים, פעם תחת ממשלת לייבור (מונדיאל 1966) ופעם תחת ממשלת שמרנים (יורו 2020) - וניצחה רק תחת הלייבור, וגם אז ראש הממשלה נפגש עם נשיא ארה"ב ימים ספורים לפני הגמר. לא בטוח שזה יעזור למאמן גארת' סאות'גייט ושחקניו מול הכישרון, המהירות והחדות של הספרדים, אבל בשלב זה באנגליה מוכנים ללכת רחוק מאוד כדי לזכות ברגע של נחת, כזה שיאפשר למדינה מוכת המשברים הכלכליים להרגיש שהיא יכולה להיות רגועה ולהמשיך הלאה.
