זה מתחיל עם ההתפרצות לחיינו של ההגדרה "מתקפה חריגה". ואז על המסך פאזל תמונות. אוהלים עזתיים, חולות, פטריות עשן לבנות. הצופה מוזמן להבין מה הוא רואה ולחבר את הנקודות. ואז, כאילו לא מספיק מעומעם, ניר דבורי על המרקע. "הלוואי שהיינו יכולים להגיד את כל שאנחנו מבינים", זורק ככה בחיוך מובלע.
1 צפייה בגלריה
yk13999116
yk13999116
("אזרחי ישראל". מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה)
בינתיים העובדות וגם התמונות מזירת האירוע מתחדדות. רואים בהן, בלופ, פצועים, מקוננים, אחרים בחול חופרים. "כאן זה קרה", אלי ראכלין מסביר בערוץ 13 לצופים.
לחסל את ארכי-המחבלים מוחמד דף ולהתבדות אחר כך זה משהו שאנחנו מכירים היטב, וסוחבים ברמה הלאומית. בגלל זה יושבי המהדורות המיוחדות הקפידו לנהוג באירוע הזה בזהירות יתרה.
"הכרזנו על מותו בעבר, הכרזנו שהוא לא כשיר ועיוור ונכה ולא מתפקד, והוא שרד", איתי בלומנטל מכאן 11 הציע להמתין לאינדיקציות מדויקות.
"אם הוא יוצא מהדבר הזה, צריך להפסיק לבזבז עליו פצצות, כי כנראה יש לו מוגנות", רונן מנליס, דבר צה"ל לשעבר, אמר בערוץ 12.
זה הולך להיות יום שידורים שבו, מבוקר עד ערב, בכל שעה אפשרית, כלל המדווחים בערוצים 11, 12, 13 ואפילו i24NEWS יאמרו שוב ושוב כי "גוברת ההערכה שמוחמד דף חוסל", עד שנתהה עד כמה עוד ההערכה יכולה להיות גבוהה; יום שבו המונח "תשע נשמות" יוזכר עד שתצא הנשמה; יום שבו פעם אחר פעם ייאמר "זה עולם טוב יותר בלעדיו", כאילו מישהו הטיל ספק; יום שיהיה לא רק חסר ודאות אלא גם חסר סבלנות. "אנחנו ממתינים לאישור רשמי שדף חוסל", גדעון אוקו יאמר בערוץ 12 יותר מפעם. "יכול להיות שזה לא יגיע אף פעם", אוהד חמו יצנן מנגד.
וככל שתגבר ההערכה שדף חוסל, כך תגבר ההערכה שמישהו ייאלץ לקחת קרדיט על ההישג הצבאי. וכאן, תיראו מופתעים, יש לנו מאסטר.
משעות הבוקר, שבת, לא שבת, יזרמו דיווחים מלשכת נתניהו על כך שנתן כבר בתחילת המלחמה הנחיה לחסל את בכירי חמאס, או על כך שסיים הערכת מצב או על זה שיקיים דיון מדיני-ביטחוני - עד שיפציע במסיבת העיתונאים, אחרי חודשים שבהם לא פנה לעם.
"אזרחי ישראל היקרים", אתם מכירים את שורת הפתיחה, וגם את הביקורות. יש פה את ראש ממשלת הבשורות הטובות שנעלם בזמן אסונות, אבל ממהר להופיע ולהתפאר כשיש הישגים והצלחות. נכון, בלי לחכות שההערכות הגוברות ייהפכו לעובדות.

בקטנה

בתוך ימים מלאי דרמות, זה לא סתם נחמד, זה ברמת הצורך הנפשי לחזור לכמה מהמנגינות היפות של המדינה שלנו. ולקובי אושרת יש 1,500 כאלה. אז דנה הרמן ישבה עם המלחין שהגיע לגבורות לשיחה מרגשת ב"חדשות שישי" של כאן 11. ישבה איתו כדי לגלות שבעצם כלום לא השתנה בפסקול הישראלי שלנו. מהתקווה הכמוסה ב"הללויה" ועד רוח הלחימה ב"תקני לי תחתונים וגופיות". כמו בימים הללו בדיוק.