מספר הנדבקים בקדחת הנילוס המערבי בישראל ממשיך כל הזמן לעלות והגיע כבר למאות. גם מספר הנפטרים עולה, ועומד כבר על למעלה מ-30. בין אלה שנוטלים חלק בניסיונות הקדחתניים למיגור הקדחת נמצאת ד"ר מוניקה לשקוביץ-מזוז, מנהלת המכון הווטרינרי וסגנית מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.
"משרד החקלאות אחראי על ניטור ובדיקה של התחלואה בקדחת הנילוס בקרב בעלי חיים, משרד הבריאות אחראי על בדיקת התחלואה בקרב בני אדם והמשרד לאיכות הסביבה צריך להתמודד עם אוכלוסיית היתושות והמיגור שלה", היא מסבירה את חלוקת הסמכויות, "אנחנו מבצעים מדי יום כמות גדולה של בדיקות במטרה להעריך אם קיימים שינויים גנטיים בווירוס ומה המשמעות שלהם. למשל, האם העובדה שיש כעת יותר ציפורים שנגועות בקדחת הנילוס או יותר ציפורים שמתו כתוצאה מהידבקות בווירוס קשורה לשינויים הגנטיים בו או לעלייה במספר הציפורים או היתושות".
1 צפייה בגלריה
yk13999371
yk13999371
(צילום: שאטרסטוק)
מה הקשר לציפורים?
"לעומת בעלי חיים אחרים, הציפורים רגישות יותר לווירוס. זיהינו שיש אצלן הידבקות גדולה יותר מאשר בשנים עברו. ביקשנו מהרשויות להיות ערניות להימצאות של פגרי ציפורים בשטחיהן ולהביא לנו אל המכון הווטרינרי פגרים שנמצאים בשטח לנתיחה ולבדיקת הימצאות הווירוס. ואכן, הגיעו השנה למכון הווטרינרי יותר פגרי עורבים מאשר בשנים הקודמות, וכאשר בדקנו אותם גילינו שמרביתם נגועים בווירוס. מדובר באחוז גבוה יותר מאשר בעבר".
ואיך הווירוס שלהן רלוונטי לבני אדם?
"ציפורים לא מעבירות את המחלה לאדם באופן ישיר, אך יכולות להעביר את הנגיף ליתושה כשהן נעקצות והיתושות מדביקות בני אדם".
יש יותר יתושים באופן כללי, או שנדמה לנו?
"יש בהחלט יותר יתושים. ההתחממות הגלובלית הביאה לשינוי גדול בתפוצת החרקים, כולל התפרצויות בכמויות וזנים שלא ראינו קודם. וזה לא רק אצלנו, יש עוד מדינות שסובלות ממחלות שמועברות על ידי יתושים".
איך מתגוננים מהידבקות?
ד"ר יאן מיסקין, המומחה למחלות זיהומיות של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים, מבקש לא לעורר פאניקה. "קדחת הנילוס המערבי מופיעה בכל שנה בין החודשים יולי וספטמבר, פשוט השנה היא הגיעה קצת יותר מוקדם", הוא מסביר, "ובכל שנה היא גורמת לתמותה באותה קבוצת אוכלוסיה – אנשים בני 70 ומעלה. ההתפרצות הגדולה האחרונה הייתה בשנת אלפיים, וגם באותה שנה ראינו יותר תמותה ממנו. ככל הנראה שהנגיף לא השתנה גם השנה. זה אותו נגיף שאנחנו מכירים מכל השנים".
לדבריו, "נגיף הוא יצור שבניגוד לחיידקים חייב לחיות בתוך תאים, ואנטיביוטיקה רגילה לא תעבוד נגדו. לכן מנסים לטפל בתרופה שיעילה נגד נגיפים אחרים. את הנגיף מעביר אלינו יתוש בשם קולקס שמאוד רווח בארץ. איך היתוש הזה נדבק דווקא בנגיף של קדחת הנילוס המערבי? הוא עוקץ ציפורים שנגועות בו".
רואים שהנדבקים העיקריים הם אנשים מבוגרים.
"נכון. ואנחנו רואים שמבין המבוגרים, מי שנפגעים הכי קשה זה לא אלה שמרותקים לבית, כי הם חיים מאחורי רשתות. דווקא המבוגרים הפעילים שמסתובבים ברחובות הם אלה שנדבקים, המחלה אצלם קשה יותר, והם מגיעים לבתי החולים".
אז אתה ממליץ למבוגרים לשבת בבית?
"חלילה. הם צריכים לשים דוחה יתושים, ללבוש בגדים ארוכים אם אפשר, ולחזור לחייהם הרגילים".
מה בעצם עושה המחלה?
"אצל רוב האנשים זה עובר אפילו ללא תסמינים. 20 אחוז מקבלים חום, כאבי ראש, עייפות, חוסר תיאבון, בחילות, הגדלה של בלוטות הלימפה ופריחה בגוף ובגפיים. יש גם פגיעות קשות יותר שיכולות להגיע עד כדי פגיעה במוח עצמו, וייתכנו מצבים של חולשה, שיתוק רפה בדומה לפוליו, ופגיעות אחרות בדרגות שונות במערכת העצבים המרכזית. כאמור, יש גם מקרי מוות מהמחלה כפי שאנחנו רואים בשבועות האחרונים במוקדים שונים בארץ, בעיקר במישור החוף ובשפלה הפנימית. הבעיה קיימת לא רק אצלנו. לארצות הברית הנגיף הגיע גם, תחילה לחוף המזרחי, וכעת הוא נמצא בכל רחבי המדינה כאשר הוא מופץ על ידי ציפורים".
ואיך בכל זאת לא מייצרים פאניקה?
"פאניקה אינה הדרך להתמודד. אמנם אין חיסונים, והיתוש נפוץ בכל הארץ, אולם הוא פעיל במיוחד סביב הזריחה והשקיעה. בשעות האלה כדאי להקטין את השהייה מחוץ לבית, להקפיד על סגירת רשתות, להשתמש בדוחי יתושים ולהעדיף בגדים ארוכים. מאוד חשוב לאתר מקומות עם מים עומדים ולייבשם – גם את הכי קטנים – כי ליתוש הזה מספיקה כמות מים כמו בפקק של בקבוק כדי להתרבות. אבל הימצאות המחלה, גם השנה, אינה סיבה להינעל בבית ולשנות את ההתנהגות. תשמרו על עצמכם ותחיו כרגיל".

בעלי חיים בחרדה

חזרה אל ד"ר לשקוביץ-מזוז. היא בת 48, נשואה ואמא לארבעה. היא הוסמכה כרופאה וטרינרית באוניברסיטה בברזיל, שם נולדה וגדלה בקהילה יהודית דתית. כיום יש לה תואר שלישי מהפקולטה לרפואה ותואר מוסמכת במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודתה בשירות הציבורי החלה לפני 24 שנים, כרופאה וטרינרית בחטיבה לפרזיטולוגיה במכון הווטרינרי. "לגור בארץ ישראל, לעסוק בתחום שבחרתי בו, לגדל פה את ילדיי ולתת שירות לציבור זו זכות גדולה עבורי", היא אומרת, "התחלתי את תפקידי הנוכחי בערך כשהמלחמה פרצה, כאמא לשני חיילים, אחת במילואים מאז 7 באוטובר והשני בשירות סדיר ביחידה קרבית. כמו רבים אחרים מצאתי את עצמי מנסה לשמור על שגרה ולנטרל את המחשבות בתקופה הקשה הזו".
כיום, אחד מתחומי המחקר והעשייה שלה הוא מיגור מחלות שעשויות להתפרץ ולפגוע בבריאות בעלי החיים ובבריאות הציבור, כמו למשל הפה והטלפיים, ברוצלוזיס (קדחת מלטה), שפעת העופות וכלבת.
כיצד הושפעו בעלי החיים בצפון ובדרום בגלל המלחמה?
"חלה עלייה במספר הכלבים המשוטטים שנכנסים לשטח ישראל. הם נושאים מחלות שעלולות לסכן בעלי חיים אחרים ובני אדם. כדי לטפל בבעיה, משרד החקלאות הקצה לרשויות המקומיות במערב הנגב וליישובי הדרום תקציב מיוחד ללכידת מאות כלבים, החזקתם בהסגר, חיסונם בשני חיסונים נגד כלבת, סימון בשבב, וביצוע ניתוחי עיקור וסירוס".
היא מדגישה כי "חשוב להבין שאסור לאסוף לביתך כלב כזה. יש לאמץ כלבים רק מכלביות של הרשויות או מעמותות רשומות, וכן לוודא שבעל החיים עבר ביקורת בריאותית, שהוא מסומן ומחוסן בתוקף".
ומה לגבי בעלי חיים אחרים? איך הם הגיבו למלחמה?
"יש השפעות גם בקרב בעלי חיים אחרים, עד כה ידוע לנו כי בקרב להקות עופות ישנה חרדה בעקבות המצב, וזו באה לידי ביטוי בירידה בהטלה; כמו כן, עקב פריצת גדרות נעלמו עדרי בקר במרעה; פרות נפגעו ונשרפו בגליל; במשרד מעריכים כי חלק מההשפעות תבואנה לידי ביטוי גם בטווח הבינוני והארוך. אנחנו בקשר עם הרשויות ומסייעים לחקלאים".
anat-le@yediot.co.il
ד"ר יאן מיסקין: "אנחנו רואים שמבין המבוגרים, מי שנפגעים הכי קשה זה לא אלה שמרותקים לבית, כי הם חיים מאחורי רשתות, אלא דווקא הפעילים שמסתובבים ברחובות"