"בסקר האחרון שעשינו בארצות-הברית אחרי 7 באוקטובר גילינו ש-24 אחוז מהאמריקאים מחזיקים בעמדות אנטישמיות. זה למעשה אחד מכל ארבעה אמריקאים, שמראש מניחים הנחות כלפי מדינת ישראל ומחילים אותן על יהודים בכלל, בלי שהם מכירים את העובדות", מעידה קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל ומנהלת הפעילות של הארגון בכל מרחב המזרח התיכון וצפון אפריקה, על אחת התקופות הסוערות ביותר, שבה גלי האנטישמיות גבוהים מתמיד.
המנדט שלה הוא בדיוק במישור הזה: לשים קץ לשנאה ולהשמצת העם היהודי, ובמקביל לדאוג לצדק וליחס הוגן לעוד מיעוטים. מדובר באתגר כמעט בלתי ניתן לביצוע, כאשר גלי האנטישמיות הם מהגבוהים שידענו. "אם בעבר ראינו שיודעים לעשות הפרדה די הרמטית בין עמדות אנטי-ישראליות לבין עמדות אנטישמיות, היום יש הלימה גבוהה בין העמדות לצד בורות גדולה", היא אומרת, "מאז 7 באוקטובר יש עלייה של מאות אחוזים בשיעור האירועים האנטישמיים. זה קיים במדינות כמו צרפת, אנגליה, אוסטריה, גרמניה, ברזיל, ארצות-הברית – למעשה קשה למצוא מדינה שיש בה קהילה יהודית שלא נפגעה. חובה לשים לב שמדובר באנטישמיות מסוג מסוים מאוד, שמקורה בשנאה לישראל כמדינת לאום, עד כדי כך שרואים נרטיבים שמזינים אנטישמיות כמו הכחשה של הטבח והזוועות שלו".
למשל המכחיש הנמרץ רוג'ר ווטרס.
"נכון. אנחנו רואים גם 'הצדקה' מצד מי שאומרים שהטבח לא קרה בחלל ריק, רואים השוואות בין ישראל לנאצים וגם הטעיה של דעת הקהל העולמית, כלומר מי שבכוונה מפיצים מידע לא מדויק שמייצר עוינות כלפי ישראל. במקרים כאלה, גם כאשר יש תיקון של הדברים הנזק התודעתי לישראל כבר נעשה. יש לא מעט הכפשות שישראל הרשמית בודקת לעומק ומגיבה, אבל הידיעות עושות להן כנפיים מהר מאוד בלי קשר לאמת, וזה מזין שיח אנטי-ציוני. אחד הדברים שאנחנו רואים ברחבי העולם ומעורר דאגה זה אובדן הבושה. פעם להיות אנטישמי היה תיוג בעייתי. היום יש מרחבים בעולם שבהם לא מתביישים לשנוא יהודים, בטח במרחב האינטרנטי – שם רואים שמאוד בקלות משמיעים עמדות אנטישמיות ואנטי-ציוניות. ראינו גם מה קרה בקמפוסים עם הכחשת האלימות המינית למרות העדויות עליה. אבל צריך לזכור שהתופעה לא נולדה ב-7 באוקטובר, אלא צמחה על קרקע פורייה ויציבה שנובעת משנאת זרים כללית ברחבי העולם, שהאנטישמיות משתלבת בתוכה".
שנאת זרים כשבמקביל אירופה כל הזמן פתחה גבולות.
"כן, אבל יש שנאה של קבוצות שונות, שצוברת תאוצה בעולם, ובתוך זה שנאת היהודים, שהיא אחת העתיקות והמטופחות בעולם. היא נובעת ממיתוס שמושרש עמוק בקרב הרבה חברות ותרבויות".
היא בת 49, נשואה פלוס שלושה, מתגוררת במודיעין. את ההתמחות שלה עשתה במסורת המוסלמית, בשפה וספרות ערבית. "אני מכירה את הקוראן היטב", היא אומרת, "אחד הדברים שהוא בעוכרינו זה שאנחנו לא לומדים ערבית, לא מכירים את המרחב שבו אנחנו חיים, את השכנים שלנו. זה חייב להשתנות, בוודאי אם אנחנו מחפשים לנצח את מגמות ההקצנה ולבנות גשרים של פיוס ואחווה. לכן, אחד הדברים הכי משמעותיים זה להכניס דווקא עכשיו למערכת החינוך לימודי ערבית כחובה".
ומי יעשה את זה? הממשלה הכי ימנית שיש לנו?
"זה צריך להיות אינטרס על-מפלגתי. היכרות מונעת דעות קדומות ושנאה, מפוגגת בורות – שהיא אחד המחוללים של שנאה, ומאפשרת לאנשים להתקרב".
ומה עם הדור הצעיר בעולם, זה שגדל על התפיסות של שנאת זרים ובכלל זה אנטישמיות, ומחר יהפוך להיות הדור שינהיג את העולם? גם כאן, הפתרון שלה הוא חינוך: "אנחנו חייבים להשקיע בחינוך עומק של הדור הצעיר בעולם, שכולל העברת מידע בכלים שנוער מבין אותו. זה לא יגיע ממערכי השיעור הקלאסיים אלא דרך משפיעני רשת, שיודעים לדבר את השפה שלהם, להגיע אליהם ולשכנע אותם לחשוב הפוך ולא לתת מקום להטמעת אג'נדה אנטי-ישראלית".
וזה אפשרי בעינייך אחרי 7 באוקטובר וגל השנאה שאנחנו רואים?
"המצב לא פשוט, אבל אנחנו לא מרימים ידיים. אין מטה קסם שיפתור את סוגיית האנטישמיות, המאבק בה הוא רב-מערכתי והכי חשוב זה האלמנט החינוכי. חינוך של דורות ברחבי העולם".
בהצלחה. בעולם מכחישים כבר גם את השואה.
"נכון. 80 שנה אחרי, צעירים לא מכירים את השואה וצריך לדאוג לשנות את זה. במקביל צריך לדבר על אנטישמיות עכשווית, מודרנית, שיש בה אלמנטים של אנטי-ציונות ולהדגיש את היקף הסכנה שלה עבור הקהילות היהודיות".
ומה אתם עושים לשם כך?
"אנחנו עובדים בעולם בכמה מישורים: חינוכי – הן בבתי ספר והן מול סטודנטים, כולל להעניק חוסן וכלים לסטודנטים יהודים שצריכים להתמודד עם האנטישמיות בקמפוסים. אנחנו עובדים בעולם מול גורמי אכיפת החוק לאכיפה ולזיהוי פשעי שנאה ומניעתם, גם כשמדובר ביהודים וגם כשמדובר בלא יהודים, ופועלים לחזק את הקשר עם קהילות מיעוטים נוספות. כמו כן, אנחנו עורכים פעילות ציבורית ומפעילים לוביסטים מול מוסדות בתאגידים ובקמפוסים במטרה להעלות את המודעות הציבורית ואת המודעות של מקבלי החלטות לנושא המאבק באנטישמיות".
מטא הכריזה לאחרונה כי הכפשת הציונות תיחשב עבירה על כללי הקהילה.
"אנחנו נמצאים בקשר עם הפלטפורמות השונות כדי לפחית גילויי אנטישמיות ברשתות. הן צריכות לעשות יותר כדי לאכוף את הקוד האתי. צריך גם שזה לא יהיה רק מאבק של יהודים באנטישמיות. זה לא מאבק יהודי, אלא מאבק למען חברה מתוקנת וטובה יותר. זה מה שאנחנו מסבירים לכל מקבלי ההחלטות".
את אופטימית?
"אני תמיד אופטימית. נכון שבעבודה שלנו מתמודדים עם הרבה אתגרי שנאה, אבל יש גם הצלחות ורואים שאפשר לשנות עמדות ודעות".
