ממצא מדהים בדוח מבקר המדינה שהוגש אתמול: ב-95% מהיטלי ההשבחה שנדרשו אזרחים לשלם היה חיוב ביתר של סכומי כסף גדולים, לעיתים של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים. במקרים שנבדקו הפחיתו השמאים המכריעים משומת הוועדה המקומית - ושיעור ההפחתה עמד בממוצע על 36%; ב-70% מהמקרים ההפחתה הייתה בשיעור מהותי של יותר מ-25%. לשיטת המבקר פערים אלה עשויים לשנות באופן מהותי את הכדאיות הכלכלית של מיזם או של עסקת מקרקעין.
פגיעה באמון הציבור
עורכי הדוח כותבים כי "הממצאים על תוצאות בירור מחלוקות בעניין השומות מצביעים על תופעה נרחבת של פערים מהותיים בין השומות שהכינו הוועדות המקומיות לבין השומות הסופיות שקבעו שמאים מכריעים, והפערים הם לרעת החייבים. לדברי המבקר, "הדבר עלול לפגוע באמון הציבור באופן שבו קובעות הרשויות את סכומי היטל ההשבחה, והוא משקף את מידת חוסר הוודאות שטמונה בשיטת החיוב לגבי הסכומים שייגבו בסופו של דבר".
בדוח קובע המבקר מתניהו אנגלמן עוד כי גביית היטלי השבחה מבעלי נכסים, כפי שמתבצעת כיום על ידי הרשויות המקומיות, גורמת להגדלת הפערים הכלכליים בין יישובי מרכז הארץ ליישובים בפריפריה ובין יישובים בדירוג חברתי-כלכלי גבוה ליישובים בדירוג נמוך. היטל השבחה הוא תשלום שהרשות המקומית גובה מבעל נכס במקרים שבהם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית בנייה המביאה לעליית ערך אותו הנכס. ההיטל ישולם לרשות המקומית ולא לרשות המיסים, בדרך כלל במועד מכירת הנכס. אך הוא מחושב במועד אישור התוכנית ולא במועד המכירה. על פי הדוח, התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות מקומיות באשכולות הפריפריאליים ביותר והמדורגות באשכולות הנמוכים (1-4) במדד החברתי-כלכלי היו 559 שקל בממוצע לתושב, ואילו התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים (8-10) היו 8,476 שקל בממוצע לתושב - כלומר פער של פי 15. שיעור התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים עומד על כ-40% מכלל התקבולים, ואילו בתחומן מתגוררים 13.5% מהאוכלוסייה.
