זה שמונה שנים שרותי ואני כותבות על חבל אאוסטה בצפון מערב איטליה, ועל איטליה מכל זווית, ובתנאי שנבדוק עבורכם את המסלול, המסעדה, הקונצרט, הרכבל, הגשר והפנאי, מבעד לחור אחר בגדר. איטליה היא גן עדן למוזרויות ולמוזרים שזקוקים להן.
אבל הדואר שלנו מלא באנשים שמחפשים בכל זאת פינה ירוקה, הררית, מנושבת ובעיקר מאוד מאוד שקטה. כאן זה כן אירופה.
אנחנו ממליצות על טוסקנה ואומבריה המתוירות והמפוצצות בכל סממני התרבות. לנו נראה שהן הולמות יותר את הקריזה הישראלית לעומקה, אבל יותר ויותר ישראלים מפורקים רצים בכוח דווקא אחרי מה שעולה מהמדור האיטלקי המשפחתי העוסק בשקט, בסגריריות ובפסגות.
הבשלה היא זו שכותבת אותו, אך מבלי דעת, הוא התפתח למדור משפחתי, שאליו נספחים גם חברים ושכנים. כאילו לא נערמו אצלי המלצות, מתכונים, עצות זהב, דיווחים על פסגות ופרות ופירות ופיסות מרנג ופלאי טבע ללא גבול. ותצלומים. המון. ועוד איורי נוף.
למראה כל אלה, ובהינתן המציאות המחרידה שאצלנו עכשיו, הייתה הדעת נותנת שמומלץ לערוק מהמולדת שלנו לצמיתות ומיד, ולהיבלע בין יערות ומפלים. רק שהשקט המוחלט קיים רק בהזיות. בינתיים אפרט כמה כללים ייחודיים לארץ המגף ולאורתופדיה המוזרה של מגף זה, כדי לספק נקודת התחלה.
עניין של גיל
נניח שאתם אחוזי בולמוס לפסוע בשלג רומנטי שגם דובר איטלקית: חכו, אולי זה יעבור לכם.
נניח שחלומכם הוא עמק אאוסטה הנופי. אִספו בלוגים, ספרים, עצות ועמותות תיירות. קראו ושמרו ורשמו והטרידו כל מטורף המאוהב בחבל הארץ הזה.
בני כמה אתם? לא, כי באיטליה, ככל שגילכם גבוה יותר, הכל יתייקר עבורכם. הביטוח עולה הון. בסוכנויות ביטוח רפואי שלהן הייתם נאמנים לאורך שנים, מתייחסים אליכם פתאום כאל תולעים שיש להיפטר מהן, ורומזים לכם שהסוכנות הבוהקת שלהם נועדה רק לתושבי הרים נעריים ובריאים.
חידוש רישיון? מעל גיל שבעים יענו אתכם בכל פריט. בגיל שמונים כבר תיאלצו להיפרד מההגה, אלא אם כן סיניורה רגב קרובה שלכם, ויש עליכם מזומנים.
ארון תרופות צמוד
רוצים לרכוש בית צנוע? ההליך דווקא פשוט להפתיע. במקרים רבים המתווך הוא גם הנוטריון של המוכר והקונה גם יחד. מניסיוננו, לרוב זה מסתיים באלכוהול.
אבל אם תרצו להשקיע ברכב כבר יעשו לכם את המוות. רכב תקנו רק אם הינכם אזרחי איטליה. הטרלול כולל הצעה להתנצר, לשחד, להתאסלם ולהישבע למשהו. למה? לא ברור בדיוק.
ואיך הבריאות? ארגנו לכם את ארון התרופות היהודי שלכם והיעזרו בעצות מרופאי המשפחה.
אלרגיות? איטליה היא מופת של טיפול והשגחה ובכל מרכול יש קובץ ענק המפרט תכולה של כל נקניק. כדאי לבדוק בשבע עיניים. פעמים רבות מוצרי הבשר מכילים רכיבי חלב או חמאה גנוזה.
סלואו פוד על מלא
ברוכי ילדים? אחלה. חבל אאוסטה יספק לכם שפע אתרים של טבע לכל גיל ומזג אוויר. רק בדקו את אתר Aosta tourism לפני שתצאו לדרך, אפילו ברגע האחרון.
אם אתם רגילים למסעות עם ילדים, קחו בחשבון שבאאוסטה מציעות פסגות ההרים גם המון טירות עוצרות נשימה. רק קחו בחשבון שילדיכם ימאסו במסעות חניבעל הרבה לפניכם. אתם מובילים את הטף לשבילים מפתים ויודעים שכבר מ-15:00 בערך ועד ל-19:30, תהיו רעבים ובודדים, אז הצטיידו בשפע.
איטליה היא קיסרית הסלואו פוד. אמנם פותחים ב-19:00, אבל הסרוויס עלול להידלק רק מ-20:00, וגם אז הוא יתנהל באיטיות תוך חיוך אל היקום. בזמן שהיקום עצמו וילדיו כבר מזי רעב ועצבים.
ועוד מילה אחת על צידה ברכב - גריסיני, רצוי של Calvi. וזהו. אלה מעדנים נגיסים בבשומת שמן זית, חמאה, אגוזים, זיתים או אורגנו. הם עשירים, דחוסים ובעיקר משביעים.
איך בוחרים שם לעוגייה
מה עושה איטלקי משועמם? ממציא שמות הזויים לעוגיות איטלקיות. השמות משתנים כל הזמן, כאזכור וקריצה לעבר הממתקים בספרי הארי פוטר. וכמו אצל הקוסם האנגלי הצעיר הם עשויים להשתנות לקול המוזיקה המקומית.
בפיימונטה נקראת עוגייה מסויימת בשם דולצ'י דה פיור - קון פרפום דה לבנד, כי היא נמסה בפה. אבל כשתחפשו אותה במחוז פולייה הדרומי, תגלו ֶששם קוראים לה בשם אחר - משהו כמו מסאפאן דלה נונה, ובוונציה תראו את אותה העוגיה תחת השם דליציה וונציאנה.
באזור רומא שואלים את שם עוגיות הטורצ'טי הפריכות וזרויות שומשום ומדביקים אותו לעוגיית קינמון זרה וזוהרת.
כך מערבבים את כל העוגיות. מערבלים את הדולצטס הצחורות עם המסאפנים הלבנים והרכים, אחר כך תספר הסבתא לכולם שהמספאן נגלה אליה בשנתה מתוך ענן וקרא בשמות נכדיה. וזה סימן שיש לחגוג כולם יחד עם ממתקי לימון וקורנפלור קטנטנים. אבל איך קוראים להם? שוב, תלוי באיזה מחוז אתם נמצאים.
במכולת הנפלאה והגדושה של סיניורה טיציאנה מזיני ואחיה, שם צילמו מיקה ודניה טקגי את מדפי העוגיות, מצאנו נתחים פונטיים כמו: טאראלוצ'י, פאנושיק, וויצ'רי וקמפאניולי.
הכי כיף לרכוש בכל פעם סוג אחר, לגוון עם עוגיות מקומיות, כמו אלו על שם אורסו הקדוש, האחראי על אזור אאוסטה. עוגיות דחוסות ורכות, מלאות צימוקים, עם שמץ של רמז למתיקות. קונים אותן בקונדיטוריית בוצי (Buzzi) שבאזור נוס (Nus) וכדאי להרחיק נדוד לשם, אחרי שמוודאים שאכן פתוח. ואז רק נשאר למצוא ספסל מול הנוף ההררי במתחם השופינג באזור הקונדיטוריה, ולזלול לאט תוך הרהור עמוק.
פיקולה ריצ'טה
מתכון איטלקי קטן של אפרסקים ומיץ לימון.
פורסים ארבעה אפרסקים שטופים ובשלים לארבע. מסדרים בשכבה אחת בקערה שתכיל אותם בצפיפות ויוצקים עליהם מיץ מחמישה לימונים עם גרד מלימון אחד. מכסים ומשהים 24 שעות במקרר. מסננים ומוסיפים מסקרפונה ומעט (או הרבה) דבש.
האיטלקים אינם ממתיקים, אבל בישראל אין בינתיים חוק שאוסר על כך.
בחורף עשו זאת עם תותים קטנים ללא עלים.
