אביגדור ליברמן ונפתלי בנט לא מבזבזים זמן. יומיים אחרי שליברמן הציע את התרחיש שלו לבחירות, הופצה תמונה מארוחת הבוקר המשותפת של השניים בבית קפה בתל-אביב, כדי להבהיר: התחלנו לעבוד. השניים משוחחים בחודשים האחרונים, כשעל הפרק מפלגת ימין ליברלית חדשה. לא נכח בפגישה מי שהיה אמור להיות הצלע השלישית, יוסי כהן, שכפי שפורסם כאן לראשונה בשבוע שעבר החליט שלא להיכנס לחיים הפוליטיים.
כהן ויתר בצער על רצונו לקחת חלק בהנהגת המדינה, אבל השיחות שקיים בעניין עם כל השחקנים – ליברמן, בנט, סער, שקד – לא הובילו לשום מקום. הוא גם לא הצליח לכנס את כולם באותו החדר, בין היתר כדי להבין האם הוא מועמד לראשות הממשלה או לתפקיד אחר, אך לשיטתו קיבל רק רמזים שיצטרך להסתפק במקום השלישי. בניגוד לאחרים, הוא דווקא לא רואה בחירות באופק.
מי שכן נשארו במשחק, ליברמן ובנט, אמנם מדגמנים בינתיים שיתוף פעולה, אבל עוד לא סגרו איך יפעל המנגנון, איך תיראה הרשימה וכמובן – שאלת הראש. יש ביניהם דיבורים על רוטציה בראשות ממשלה עתידית, במודל דומה לממשלת השינוי, כשליברמן ראשון. אולי מה שהיה צריך בשביל להתקדם זה שכהן יפרוש.
+++
"כשהרמטכ"ל ושר הביטחון יגיעו לוועדה ויזעקו שהיא מעכבת את הארכת השירות, הם צריכים לדעת שבלי שיש בהירות לגבי חוק הגיוס, לא תהיה מהירות לגבי חוק הארכת השירות. בלי בהירות – אין מהירות". האיום הזה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, כוון השבוע לשני גורמים: צה"ל ושר הביטחון יואב גלנט.
לכאורה, אדלשטיין וגלנט היו אמורים להיות באותו צד. אז זהו, שלא ממש. כששר הביטחון מדבר על הסכמה רחבה, המשמעות מבחינתו היא שהחוק יעבור לפחות בתמיכת מפלגה אחת גדולה באופוזיציה, המחנה הממלכתי או יש עתיד, אחרת כל החלטה שתתקבל בנוגע לגיוס תיתפס בציבור כקומבינה פוליטית. גם אדלשטיין דורש הסכמה רחבה, אבל מבחינתו אין צורך במפלגה אופוזיציונית שלמה, יספיקו כמה ח"כים מהצד השני כדי להעביר את החוק ב-61. להערכתו, קיים סיכוי נמוך שח"כים מהליכוד שדרשו שינויים מהותיים בחוק הגיוס, כמו שיקלי, סעדה ואילוז, יצביעו בעד אם גלנט יצביע נגד. אם גלנט יתמוך, גם באופוזיציה ירגישו בנוח להצטרף.
גלנט טוען מנגד: "לממשלה לא אמורה להיות בעיה להעביר את החוק, הרי יש 63 אצבעות גם בלעדיי, אבל אם גולדקנופף ושיקלי לא מצליחים להגיע להסכמה, מה לעזאזל רוצים ממני?"
בינתיים אדלשטיין, שמאוד רוצה להיות זה שחתום על חוק גיוס היסטורי, פוגש בוועדה נציגי צבא מגמגמים, שלא מוכנים להתחייב על מספרים או לתת הסברים. העימות הגיע לשיא השבוע כשתא"ל שי טייב, ראש חטיבת התכנון וכוח אדם, לא הסכים לנקוב במספר הצווים שיישלחו לחרדים ביום ראשון. כשהח"כים טענו כי הצבא הגיע לא מוכן, אדלשטיין ענה: "או עוד יותר גרוע, אולי הם מסתירים". לטענתו, הצבא לא אוהב שמכתיבים לו ולא רוצה שיגידו לו כמה חרדים לגייס, אז הוא מורח את הזמן.
כדי להלחיץ את גלנט ואת צה"ל החליט אדלשטיין לאיים בכריכת החוקים יחד, עניין שנבחן בייעוץ המשפטי של הכנסת. אדלשטיין שוקל להביא את שני החוקים יחד, או קודם את חוק הגיוס ורק אז הארכת השירות. המטרה: לגרום לצבא לשתף פעולה ולשר הביטחון להצביע בעד חוק הגיוס. אדלשטיין יודע שהארכת השירות קריטית לגלנט ולצה"ל בנקודת הזמן הזו כדי להוריד את הנטל מהמילואים.
כשגלנט פוטר בשיאה של הרפורמה המשפטית, טען אדלשטיין שכולם צריכים לרדת מהעץ ושיש למשוך את מכתב הפיטורים. באותם ימים סוערים, בכירים בליכוד דיברו ברצינות על האופציה של אי-אמון קונסטרוקטיבי, מהלך שידיח את נתניהו, אבל ישאיר את הליכוד בשלטון. אותו רעיון עלה גם אחרי 7 באוקטובר, כפי שחשף כתב "ידיעות אחרונות" יובל קרני. "בתקופת הרפורמה אחת ההצעות הייתה שיולי יהיה ראש הממשלה עד לסיום הקדנציה", טוען שר בליכוד, "הוא התאכזב שלא קיבל גיבוי מגלנט".
מאז שוררים בין השניים יחסי עבודה תקינים, אבל גם חוסר אמון וחשדנות הדדית. צ'ילבות. בלשכת גלנט טוענים שהצעד של אדלשטיין מריח כמו מהלך של לשכת ראש הממשלה, משמע, הוא התקפל מול נתניהו. בסביבת אדלשטיין אומרים שגלנט מעוניין שהממשלה תיפול, אבל לא מוכן להיות זה שיפיל אותה. עכשיו השאלה היא מי ימצמץ ראשון.
+++
תקציב 2025 אמור להיות אכזרי. עלויות המלחמה והגירעון המעמיק ידרשו מהממשלה להעלות מסים ולקצץ דרמטית בהוצאות, גזירות כלכליות שיפגעו בכיס של כולנו. על פי החוק, אמורה הממשלה להגיש את התקציב לא יאוחר מהיום הראשון של נובמבר. לכאורה, בשלב הזה כבר היו אמורים באוצר להיות בשלב מתקדם של העבודה על התקציב וחוק ההסדרים, אבל בכירים במשרד מדווחים שהעבודה בקושי התחילה.
ביום שני, בישיבת סיעת ישראל ביתנו, טען אביגדור ליברמן שנתניהו בכלל לא מתכוון להעביר תקציב ושבכוונתו לפזר את הכנסת בנובמבר, כדי ללכת לבחירות ולדחות את עדותו במשפט שאמורה להתחיל בדצמבר. בערב יצאה הודעה מדוברות שר האוצר סמוטריץ' על פגישת התנעה ראשונית בנושא בהשתתפות ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר. אבל הגורמים המקצועיים באוצר, שאמורים להציג את הנתונים שעל בסיסם אמורות להתקבל ההחלטות, לא נכחו בפגישה. "פגישת סרק, קוראים לזה", טוען בכיר במשרד ומוסיף: "היו מספר פגישות עם שר האוצר, אבל לא התקבלו שום החלטות ועבודת המטה תקועה, עד כדי כך שהחשב הכללי נסע לחופשה של שבועיים עם הילדים".
גם ח"כ יאיר לפיד מעריך שזה הכיוון. "נתניהו כרגיל לא יכול להרשות לעצמו שבן גביר או החרדים יפילו לו את הממשלה, הוא הרי חייב להיות תמיד צעד אחד לפני, לשלוט בתהליך", טוען יו"ר האופוזיציה, "התקציב מתקרב וכולם מבינים שזה הולך להיות גיהינום שהממשלה לא יכולה להעביר. אתה יודע שהממשלה בבעיה כשכולם מסבירים שהם לא יזוזו ממנה".
בקואליציה מתייחסים לדברים בביטול. "מפה הולכים רק לאופוזיציה", אומר שר בכיר בליכוד, "השותפים מבינים את זה, גם נתניהו". גורם בלשכתו הוסיף: "מי שראה כמה שעות הוא משקיע במשברים פוליטיים בתקופה האחרונה, מבין שיצטרכו שופל כדי להוציא אותו מלשכת ראש הממשלה".
גם סמוטריץ' טוען שמדובר בקשקוש. לדברי אנשיו, בשבועות האחרונים התקיימו ימי עבודה מרוכזים עם כל הגורמים המקצועיים וגם עם ראש הממשלה, גם אם לא בקצב שאגף התקציבים רוצה. "באגף רוצים תקציב עם מיליון גזירות כאן ועכשיו", טוענים בלשכת השר, "המלחמה זה סיפור מורכב. שלא יעמדו לנו עם סטופר".
פקידי האוצר הבכירים לא מאמינים שהממשלה הזאת מסוגלת להעביר תקציב רציני שיוציא את ישראל מהבוץ. החשש הוא מתקציב "פוליטי". הם מזהירים מתקציב בלי התאמות למצב, שנועד למנוע זעם ציבורי ויגרום לסחרור שיוביל להורדות דירוג אשראי ולאינפלציה גבוהה.
סמוטריץ' מצידו מבטיח שיהיה תקציב, אבל לא מוכן להתחייב על תאריך. אם עד 31 במארס לא יעבור תקציב בכנסת, ישראל תלך אוטומטית לבחירות. עד אז תוכל הממשלה לחיות עם תקציב המשכי. האם תרחיש פיזור הכנסת של ליברמן יתממש? נחיה ונראה. דבר אחד ברור: תקציב בנובמבר לא יהיה.
