ביום שישי שעבר הגיע תומאס מת'יו קרוקס למטווח בפנסילבניה שבו היה מנוי, והתאמן כמה שעות בירי. רק בן 20 וכבר היה חובב נשק גדול, גם אם הוא לא היה מספיק טוב כדי להתקבל לנבחרת הקליעה בתיכון. למחרת, בשבת בבוקר, הלך קרוקס לסניף של "הום דיפו", שם קנה סולם בגובה מטר וחצי, ולחנות נשק, שבה רכש 50 כדורי רובה חצי אוטומטי. הוא נכנס ליונדאי שלו ונהג כשעה צפונה, אחד מאלפי אנשים שהגיעו לעצרת הבחירות של דונלד טראמפ ליד העיר באטלר.
הוא השאיר את המכונית בין כל המכוניות האחרות – בתא המטען נותר חבוי מטען חבלה מאולתר שהיה מחובר לשלט בכיסו – צעד עם סולם ביד ושקית שבתוכה רובה מבלי שאף שוטר יחשוב שזה קצת מוזר, עלה על בניין סמוך וירה, בקו ישר, שמונה כדורים. אחד מהם חרך את החלק העליון באוזנו הימנית של טראמפ, ובתוך רסיסי שניות השתנתה לגמרי מערכת הבחירות לנשיאות ארצות-הברית.
1 צפייה בגלריה
(טראמפ עם סגנו המיועד ואנס, השבוע בוועידה. "איתו אף אחד לא יגנוב ממך את הבחירות", הבטיח אילון מאסק | צילום: רויטרס, Gaelen Morse)
לפחות נכון להשבוע.
בשלושת השבועות האחרונים ראתה מערכת הבחירות הזו גם עימות שהפך לגיים-צ'יינג'ר, גם ניסיון התנקשות שהמשיך את המומנטום, גם נשיא תחת לחץ שנדבק בקורונה, ויש עוד, שלושה חודשים וחצי עד סוף המשחק. אבל לפחות את השבוע הזה מסיים טראמפ לא רק כאיש עם מזל גדול מאוד, אלא גם כפייבוריט ברור לניצחון, ולא סתם ניצחון, אלא כזה שישלח את הדמוקרטים באמריקה לגלות פוליטית ארוכה. לא פלא שהאווירה בוועידה הרפובליקנית במילווקי השבוע הייתה העולצת ביותר שזוכרים גם מי שהיו בהרבה ועידות לאורך השנים. אם יש דבר כזה "ניצחון מוחלט", דונלד טראמפ, שאחרי 6 בינואר 2021 אמור היה להיות מוקצה מהחברה האמריקאית, כמעט נוגע בו.
את 24 השעות שאחרי ניסיון ההתנקשות בו העביר טראמפ במועדון הגולף שלו בניו-ג'רזי, מנסה להתאושש, אבל עסוק בסוגיה האחרונה שנותרה לו לפני תחילת הוועידה: בחירת סגן נשיא. טראמפ התלבט עד הרגע האחרון. הוא ידע מה הוא לא רוצה בשום אופן: עוד מייק פנס. ב-2016 בחר טראמפ בפנס מהשיקולים הרגילים של מועמד לנשיאות - תוספת ערך אלקטורלי. ג׳ורג׳ בוש הבן בחר את דיק צ'ייני כדי לסלק חששות שהוא לא מנוסה מספיק בענייני חוץ וביטחון. ברק אובמה בחר בג'ו ביידן כדי להרגיע מצביעים לבנים. הילארי קלינטון בחרה את טים קיין מסיבות שלמען האמת איש לא מבין עד היום. וטראמפ בחר את פנס, בלחץ מפלגתי, כדי להרגיע מצביעים שמרנים ורפובליקנים ממסדיים. הוא שנא כל יום בארבע השנים עם פנס, אוונגליסט אמיתי שהיה פורץ בתפילות ספונטניות שהוציאו את טראמפ מדעתו, והוא לעולם לא יסלח לו על שאישר את תוצאות הבחירות ב-2020.
הפעם טראמפ לא התכוון להקשיב לאף אחד מתוך הממסד הרפובליקני. ממילא הממסד הזה חוסל כמעט לגמרי. הוא רצה מישהו שיסכים איתו על כל דבר ולעולם לא ימרה את פיו. אם המישהו הזה יכול להביא סיפור חיים שאולי יקרוץ לאנשי מרכז, זה בונוס, אבל לא דרישה הכרחית.
ילדות קשה ושירות צבאי
מהבחינה הזו, ג'יי.די. ואנס הוא בחירה מושלמת: לא רק מסכים עם טראמפ, הוא למעשה קיצוני ממנו, ואכן מביא סיפור חיים מהסוג שהאמריקאים אוהבים: ילדות קשה, אבא שנטש אותו, עוני, ופריצת המעגל הזה דרך הצטיינות בלימודים ושירות צבאי בעיראק. העלייה של ואנס לצמרת הפוליטיקה האמריקאית היא מטאורית – הוא נבחר לסנאט ב-2022 ועכשיו כבר בדרך לבית הלבן – אבל הדרך שלו לליבו של טראמפ הייתה ארוכה וקשה הרבה יותר, ולא הושלמה ממש עד שעה לפני שקיבל את הבשורה.
הפגישה הראשונה בין טראמפ לוואנס נערכה בפברואר 2021, חודש אחרי שטראמפ עזב את וושינגטון בבושת פנים ומבלי להעביר את השלטון לביידן. רוב הרפובליקנים הפנו לו גב ונשבעו לא להסתובב בחזרה לעולם. ואנס ראה בכך הזדמנות. הוא התחיל את הריצה לקונגרס מאוהיו ורצה להיפגש עם טראמפ. הייתה רק בעיה אחת: זמן לא רב קודם תהה ואנס בקול רם אם טראמפ הוא היטלר אמריקאי. למזלו, יש להם חבר משותף: פיטר ת'יל, המיליארדר הליברטריאן שתמך בטראמפ כבר ב-2016. ת׳יל הצליח לסדר פגישה. כשוואנס נכנס למשרד של טראמפ במאר א-לאגו, הוא ראה על השולחן ערימה של ניירות: תדפיסים של הציוצים, הראיונות והמאמרים של ואנס נגד טראמפ, כולל מאמר אחד שבו הגדיר אותו "הרואין תרבותי".
טראמפ התחיל את הפגישה במבחר קללות, אבל ואנס הגיע מוכן. הוא לא רק התנצל, הוא אמר לטראמפ כי היה קורבן לפייק ניוז שהפיצה התקשורת, וכמי שכתב ספר על אנשים שהם מצביעי טראמפ, הוא היה צריך לדעת לא ליפול בשקרים האלה. זה עבד והפגישה נמשכה כמעט שעתיים.
ואנס חזר למרוץ הסנאט באוהיו, ולטראמפ לא היה קשר איתו, אבל הוא התלהב מהופעותיו בטלוויזיה. "הניו-יורק טיימס" דיווח השבוע כי טראמפ אמר לבעלי בריתו ש"ואנס חכם וחתיך ועובר נהדר בטלוויזיה עם העיניים הכחולות היפות האלה". לא צריך להכיר את טראמפ אישית כדי לדעת שבצמרת רשימת הדרישות שלו למישהו שרוצה להיחשב בעיניו ווינר ולא לוזר, נמצאת הדרישה "עובר טוב בטלוויזיה, רצוי עם עיניים כחולות".
ואנס ניצח בבחירות, הגיע לסנאט ומיד הפך לתומך הקולני ביותר של טראמפ בבית העליון של הקונגרס. כשטראמפ הכריז על ריצה שלישית לנשיאות בנובמבר 2022, רוב הרפובליקנים עדיין לא רצו שום קשר איתו. ואנס מילא מיד את הוואקום.
ובכל זאת, עד הרגע האחרון טראמפ לא היה בטוח. רופרט מרדוק, הבעלים של פוקס ניוז, התנגד מאוד לוואנס, וטראמפ עדיין התקשה למחוק לגמרי את זכר "היטלר האמריקאי". מהצד השני התקשר אליו אילון מאסק, שרק השבוע התחייב לתרום 45 מיליון דולר בחודש לקמפיין של טראמפ, והבטיח לו שוואנס יהיה נאמן עד נשימתו האחרונה. "איתו אף אחד לא יגנוב ממך את הבחירות", אמר לו.
אפילו כשהגיע לעצרת בפנסילבניה בשבת, טראמפ עוד לא היה בטוח. ואז שרקו הכדורים. עוד לפני שניקו את הדם מהבמה שעליה עמד טראמפ כבר העלה ואנס ציוץ שבו האשים ישירות את ביידן בניסיון ההתנקשות. לא באמת משנה שאיש לא ידע אפילו את שמו של המתנקש, ושבימים שחלפו מאז לא רק שעדיין לא נמצא קצה חוט של מניע – יש הרבה יותר סימנים שקרוקס מגיע ממשפחה של תומכי טראמפ. התגובה המהירה הזו העבירה את ואנס אל מעבר לקו הסיום. זו בדיוק רמת הנאמנות שטראמפ חיפש. ביום שני בצהריים הוא התקשר להודיע לוואנס על הבחירה, וחצי שעה אחר כך פירסם אותה.
כשג׳יי.די. ואנס עמד ביום רביעי על הבמה בוועידה הרפובליקנית כדי לקבל רשמית את המינוי, סיפר בהתרגשות את סיפור חייו ונשבע להיות נאמן לנצח לדונלד טראמפ, הוא השלים מהפך פוליטי ואישי מדהים. לא רק שינוי של 180 מעלות ממי שעד לפני שנים ספורות נחשב ל"שמרן רחום", כפי שהיה נהוג לכנות את ג׳ורג׳ בוש הבן, אלא גם נקמה – אפילו לא כל כך קרה – במי שראה בעלי ברית לתפיסות ליברליות, והרגיש שנטשו אותו.
ב-2020 יצא הסרט Hillbilly Elegy ("יומני האפלצ'ים" בתרגום העברי), המבוסס על רב-המכר שפירסם ואנס ב-2016, והפך אותו לממתק החודש בקרב ליברלים. הסרט נקטל בידי מבקרים וזכה ללעג במדיה החברתית. הצופים של נטפליקס דווקא ראו אותו בהמוניהם, ומבחינת ואנס זה היה הרגע שבו הבין כי הרצון הטוב שהספר העניק לו במיליה הליברלי, נגמר. חברו הטוב ביותר של ואנס, ג'מיל ג'יוואני, אמר השבוע ל"וושינגטון פוסט" כי הביקורות הקטלניות לסרט היו "הקש האחרון". הוא השיל לגמרי את עורו, שם על ראשו כובע MAGA אדום והחל לרוץ לצמרת.
מעל הכל, הבחירה בוואנס מראה עד כמה טראמפ בטוח בניצחון שלו בנובמבר. הוא לא בחר בטים סקוט, הסנאטור השחור שהתחנן לתפקיד, או באחת הנשים שהוזכרו כמועמדות. הוא בחר במישהו שלא יוסיף לו כל ערך אלקטורלי בבחירות, אבל יכול להיות היורש שלו, האיש שימשיך את הטראמפיזם אחריו, ומי שיימצא, אם ינצחו בבחירות, במרחק של פעימת לב מלהפוך לנשיא הצעיר ביותר בתולדות ארצות-הברית.
בלי תוספת סימפתיה
וכמו שזה הרגיש השבוע במילווקי, הטראמפיזם עשוי לשלוט בארה"ב עוד שנים רבות. "הכל הולך לנו! זה מטורף!" צעקו משתתפים בוועידה למצלמות הטלוויזיה. "אני מסקר ועידות מאז שנת 2000 ולא זוכר תחושת ביטחון כזו במפלגה הרפובליקנית", כתב פרשן ה"וושינגטון פוסט", ג'יימס הוהמן, "תארו לכם כמה האווירה כאן הייתה שונה אם ביום חמישי שעבר אכן היה מתפרסם העונש בהרשעה של טראמפ בניו-יורק, שנדחה בעקבות החלטת בית המשפט העליון; אם העימות לא היה כזה אסון לביידן; אם ניסיון ההתנקשות הנורא לא היה קורה". חלק גדול ממצביעיו של טראמפ באמת מאמינים שהוא שליח של אלוהים, והעובדה ששמונה כדורי רובה חצי אוטומטי שרקו באזור שלו והוא יצא מזה עם שריטה באוזן, היא בעיניהם רק הוכחה סופית.
הרפובליקנים הנמיכו השבוע קצת את הטון, גם כתגובה לניסיון ההתנקשות, וגם כי הם באמת מרגישים שהם מטיילים לניצחון קליל וזכייה משולשת בבית הלבן, בסנאט ובבית הנבחרים. הצוות של טראמפ דאג גם שלא יהיו שום דרמות על רצפת אולם הוועידה. למשל, טראמפ שינה את המצע הרפובליקני כדי שלא יכלול קריאה מפורשת לאיסור הפלות פדרלי. זה מרגיז שמרנים רבים, אבל חוץ מלנקוש בשיניים הם לא אומרים כלום.
יש גם רפובליקנים ממסדיים שלא סובלים את ואנס. מיט רומני, מועמד לנשיאות ב-2012, אמר עליו: "אין מישהו שאני מכבד פחות". אבל עכשיו אף אחד לא אומר זאת בפומבי. ג'ורג' בוש הבן, נשיא לשעבר, בכלל לא הוזמן לנאום בוועידה. עד כמה זו המפלגה של טראמפ מכף רגל ועד ראש, יעיד נאום הקמפיין הראשון של ואנס השבוע, שכלל את המשפט: "טראמפ זה שם נרדף ליוקרה וליופי בעולם הנדל"ן".
הסקרים שנערכו מאז נסיון ההתנקשות לא נתנו לטראמפ "תוספת סימפתיה", אבל הוא לא צריך את זה. בוודאי לא כשהדמוקרטים נראים כקבוצה שהשלימה עם ההפסד. הסקרים ממשיכים להבהיר כי לביידן יש סיכוי קלוש מאוד לנצח, וכי יותר מ-70 אחוז מהמצביעים הדמוקרטים רוצים שהוא יזוז הצידה. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, אמר לביידן ישירות כי הוא צריך לפרוש. ננסי פלוסי מקבלת שיחות היסטריות מחברי בית הנבחרים, ומי שמדבר איתה מתרשם כי גם היא חושבת שביידן צריך לזוז. אדם שיף, בכיר בבית הנבחרים שירוץ בנובמבר לסנאט, אמר זאת השבוע בפירוש.
ביום רביעי אמר ביידן כי ישקול לפרוש אם הרופאים יגידו לו. כמה שעות אחר כך יצא חיובי לקורונה. אולי זו הכנת הקרקע ואולי לא. אבל כמו שזה נראה עכשיו, ביידן יצטרך לשבת ב-20 בינואר 2025 בטקס ההשבעה של דונלד טראמפ, שרק ארבע שנים קודם ניסה לשרוף את הדמוקרטיה האמריקאית, ושל סגנו, ג'יי.די. ואנס. עד אז יצטרך ביידן, בין היתר, לראות איך למרות היותו ציוני אמיתי ותומך ללא תנאים בישראל, הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע הבא בקונגרס יהיה בעיקר חגיגה ימנית חוצת אוקיינוסים.
אפשר להניח שנתניהו ייפגש בביקור הזה גם עם ואנס, וישמע ממנו בפרטיות את מה שוואנס אומר בקול רם: התמיכה הצבאית בישראל תימשך בלי שום תנאים, כמו גם החופש לעשות כל דבר בעזה ובשטחים. בקדנציה הקודמת שבר טראמפ מדיניות אמריקאית של עשרות שנים שלא הכירה בחוקיות ההתנחלויות. ביידן החזיר אותה, ונתניהו עשוי לקבל מוואנס לפחות רמיזה כי הוא וטראמפ ישנו אותה שוב. ואם לא יקרה משהו יוצא דופן בשלושה חודשים וחצי הבאים, הפגישה הבאה בין השניים תהיה כשלוואנס יהיה משרד בבית הלבן.
